"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו דוחים דברים, ואיך מפסיקים עם זה?

את קריאת הכתבה הזו אנחנו מאוד ממליצים לא לדחות לפעם אחרת

, עודכן
0השמעה
יאללה, תסתובבי ותתחילי לכתוב פסקת פתיחה. צילום: storyblocks

"אעשה את זה מחר" – משפט שכולנו אמרנו לפחות פעם אחת. דחיינות היא תופעה אנושית שמשפיעה על כולנו, מסטודנטים שדוחים כתיבת עבודות, ועד למנהלים שמושכים את הזמן עם החלטות. אבל למה אנחנו דוחים משימות, גם כשאנחנו יודעים שזה יזיק לנו? הפסיכולוגיה מאחורי הדחיינות חושפת סיבות מפתיעות ופתרונות מעשיים שיכולים לעזור.

למה אנחנו דוחים?

דחיינות היא לא סתם עצלות – היא תגובה רגשית. מחקר של הפסיכולוג טימותי פיצ'יל מאוניברסיטת קרלטון באוטווה, בירת קנדה, מראה שדחיינות נובעת לעיתים קרובות מפחד מכישלון או מלחץ להיות מושלם. לדוגמה, סטודנט באוניברסיטה עשוי לדחות כתיבת עבודה כי הוא חושש שהיא לא תהיה מספיק טובה. בנוסף, המוח שלנו מעדיף תגמולים מיידיים – גלילה באינסטגרם או צפייה בנטפליקס מרגישים טוב יותר מאשר התמודדות עם משימה קשה.

ההשלכות של הדחיינות

דחיינות עשויה להרגיש כמו הקלה זמנית – אבל היא מגיעה עם מחיר; מחקר מצא שדחיינים סובלים מרמות גבוהות יותר של חרדה ודימוי עצמי נמוך. לדוגמה, עובד שדוחה הכנת מצגת עלול להיתפס כלא מקצועי, וסטודנט שדוחה למידה לבחינה יצטרך ללמוד בלחץ ברגע האחרון. בישראל, אנחנו נוטים לדחות משימות ולהאמין ש"יהיה בסדר" – אבל זה לא תמיד עובד.

איך להתגבר על דחיינות?

החדשות הטובות: דחיינות היא הרגל, ואפשר לשנות אותו. הנה כמה טכניקות מבוססות מחקר:

חלקו משימות ל’מנות’ קטנות: במקום "לכתוב עבודה", התחילו עם "לכתוב פסקה ראשונה". מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מראה שמשימות קטנות מרגישות פחות מאיימות.

הגדירו מטרות ברורות: במקום "לעשות סדר בחדר", כתבו ברשימת המשימות שלכם "למיין את המגירה הראשונה". מטרות ספציפיות מגבירות את המוטיבציה.

שיטת פומודורו: עבדו 25 דקות בריכוז מלא, ואז קחו הפסקה של 5 דקות. אפליקציות כמו Forest, שפופולריות בקרב סטודנטים, יכולות לעזור במעקב אחר חלוקת הזמן וניצולו.

שנו את הסביבה: עבדו בסביבה נטולת הסחות דעת, כמו ספרייה, במקום בבית ליד הטלוויזיה או בבית קפה שבו אתם עלולים לפגוש מכרים.

תגמלו את עצמכם: הבטיחו לעצמכם קפה או פרק בסדרה אחרי שתסיימו משימה. תגמולים קטנים עוזרים למוח להתמקד.

דחיינות בסגנון ישראלי

בישראל, דחיינות מקבלת לעיתים צבע מקומי. המונח "בדקה ה-90" מוכר לכולנו – בין אם זה הגשת עבודה או תשלום חשבונית ממש רגע לפני הקנס. עם זאת, הלחץ הישראלי יכול גם להפוך ליתרון: רבים מצליחים להתגייס ולסיים משימות בזמן כשהמועד מתקרב. כדי להפסיק לדחות, כדאי לשלב את היצירתיות הישראלית עם תכנון מראש. בפעם הבאה שאתם מרגישים דחף לדחות, נסו להתחיל עם צעד קטן – תופתעו כמה מהר תתקדמו!

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר