"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמנות השכנוע – איך משפיעים על אחרים בלי שישימו לב?

שוב הצבעתם למפלגה שאין לכם מושג מה היא בכלל מתכוונת לעשות אחרי הבחירות? קניתם מוצר שלא באמת הייתם צריכים? כך גורמים לכם לעשות את הדברים האלה

,עודכן
0השמעה
מושכים לכם בחוטים בלי שתשימו לב. צילום: Amirr Zolfaghari / Pexels

האם אי פעם תהיתם למה אתם מסכימים לקנות מוצר מסוים, להצביע למפלגה או אפילו לעזור לחבר, למרות שהתלבטתם? התשובה טמונה באמנות השכנוע – שילוב של פסיכולוגיה, תקשורת וטכניקות עדינות שגורמות לנו להגיד "כן" בלי לשים לב. ממשווקים ועד פוליטיקאים, כולם משתמשים בכלים האלה, אבל גם אנחנו יכולים ללמוד אותם לשימוש יומיומי. הנה כמה עקרונות שמופעלים עלינו יום יום:

הכוח של עקרון ההדדיות

אחד הכלים החזקים בשכנוע הוא עקרון ההדדיות: אנשים מרגישים מחויבים להחזיר טובה כשמישהו עושה משהו עבורם. לדוגמה, כשמלצר נותן לכם סוכרייה עם החשבון, סביר שתשאירו טיפ גבוה יותר. מחקר של הפסיכולוג רוברט צ'יאלדיני הראה שמתנות קטנות מגבירות את הסיכוי שתסכימו לבקשה. בישראל, תוכלו לראות זאת בשווקים, כשסוחר נותן לכם לטעום זית או תמר לפני שהוא מציע לכם לקנות.

כוחו של סיפור טוב

סיפורים הם כלי שכנוע עוצמתי, כי הם מעוררים רגשות ומחברים אותנו לרעיון. פוליטיקאים, למשל, משתמשים בסיפורים אישיים כדי לגרום לבוחרים להזדהות איתם. בפרסומות, סיפור על משפחה שנהנית ממוצר מסוים יכול לשכנע אותנו לקנות אותו יותר מאשר הצגה יבשה של רשימת התכונות שלו. מחקרים מראים שסיפורים מפעילים חלקים במוח שקשורים לאמפתיה, מה שהופך אותנו לפתוחים יותר להצעות.

עקרון המחסור / "רק עכשיו!"

"רק עד הערב!", "מקומות אחרונים!" או "עוד 2:35:09” – מוכר? זהו עקרון המחסור, שמנצל את הפחד שלנו להפסיד הזדמנות. כשמשהו נראה נדיר, אנחנו רוצים אותו יותר. חברות כמו אמזון משתמשות בזה כשהן מראות לנו נתונים, לרוב מומצאים לחלוטין, על מספר הפריטים שנותרו במבצע.

איך להשתמש בשכנוע בחיי היום-יום?

שכנוע לא חייב להיות מניפולטיבי. אם אתם רוצים לשכנע חבר לעשות משהו, נסו להתחיל עם מחמאה כנה – זה מפעיל את עקרון החיבה; הציעו עזרה קטנה תחילה (הדדיות); או הסבירו למה ההזדמנות מוגבלת (מחסור). החוכמה היא להשתמש בטכניקות הללו בצורה אתית, תוך כבוד לצד השני. בפעם הבאה שמישהו מנסה לשכנע אתכם, שימו לב לטקטיקות הללו – תופתעו לגלות כמה מהן מופעלות עליכם!

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר