לכולנו יש עליות ומורדות רגשיים, וילדים אינם יוצאים מן הכלל. למעשה, התמודדות עם אתגרים רגשיים היא חלק טבעי ובריא מתהליך ההתבגרות. עם זאת, הנתונים מדאיגים: כמעט 20% מהילדים בגילאי 3-17 מתמודדים עם הפרעה נפשית, רגשית, התפתחותית או התנהגותית כלשהי. חשוב שתדעו להבחין בין קשיים זמניים שהם חלק מהתפתחות תקינה לבין מצבים המצריכים התערבות מקצועית. במאמר זה נסקור את הסימנים העיקריים שעשויים להצביע על כך שהגיע הזמן לפנות לעזרת מטפל.
הסימנים המחשידים שכדאי לשים לב אליהם 🚩
1. קשיים במספר תחומי חיים 🏠🏫🏊
כאשר ילדכם מגלה התנהגות בעייתית במקביל בבית, בבית הספר ובפעילויות החברתיות, זהו סימן שייתכן שהוא מתמודד עם קושי משמעותי. בעיות שמופיעות במספר סביבות שונות עשויות להצביע על דפוס שדורש תשומת לב מקצועית.
2. שינויים משמעותיים בהרגלי שינה, היגיינה או אכילה 😴🚿🍽️
שינויים קיצוניים בדפוסי השינה, בהיגיינה האישית או בתיאבון אינם תמיד סימן לבעיה. בהתאם לגיל, ייתכן שילדכם פשוט חווה את שינויי גיל ההתבגרות. עם זאת, שינויים אלה יכולים גם להצביע על מצוקה נפשית, ולכן חשוב לברר עם הילד מה עובר עליו.
3. הערכה עצמית נמוכה 😔
לכולנו יש ימים פחות טובים, אך אם ילדכם מביע חוסר ביטחון עצמי או תחושת חוסר יעילות באופן עקבי, או אם הימים ה"רעים" הפכו תכופים יותר או חמורים יותר, כדאי לחקור את הסיבה לכך.
4. התנהגויות חזרתיות והרסניות 🔄
התנהגויות חזרתיות לא בהכרח מצביעות על בעיה, אך התנהגויות חזרתיות הרסניות שמתמקדות בגוף, כמו תלישת שיער או פגיעה בעור, יכולות להיות סימן לחרדה או מצוקה.
5. דאגה מופרזת שקשה לשלוט בה 😰
נורמלי לחוש עצבנות לפני מבחן, הופעה או פגישה ראשונה. אולם אם העצבנות הופכת תכופה ועזה יותר, גורמת לתסמינים פיזיים או מקשה על התפקוד היומיומי, ייתכן שילדכם זקוק לעזרה בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה.
6. התבודדות והתרחקות 🧍♀️🔕
ילדים זקוקים לעתים לזמן לבד, וזה בסדר. אך אם ילדכם מתחיל להתבודד ומפסיק לתקשר עם משפחה וחברים, או מאבד עניין בפעילויות חברתיות שבעבר נהנה מהן, חשוב להבין מדוע.
7. התנהגות חדשה של חיפוש תשומת לב מוגזמת 📣
כאשר ילד מחפש תשומת לב באופן מוגזם, הוא מנסה לבטא מצוקה או צורך לא ממומש. עבודה עם מטפל יכולה לעזור לו להבין את הסיבה השורשית להתנהגותו.
8. אמירות מטרידות 💬
התייחסו ברצינות לאמירות כמו "הלוואי שלא הייתי פה" או "לאף אחד לא אכפת אם אברח". כך גם לגבי שיחות על פגיעה עצמית מכל סוג.
9. מרדנות או תוקפנות חריגה 😠
מעט מרדנות היא נורמלית בתהליך ההתפתחות. אך אם ילדכם מגלה כעס מתמשך או פתיל קצר, המוביל להתנהגות בריונית, מאבקים או איומים כלפי אחרים – זהו סימן שייתכן כי מדובר במשהו רציני יותר.
10. פגיעה עצמית 🆘
אם גיליתם שילדכם חותך את עצמו, מקיא אחרי ארוחות (בולימיה), משתמש לרעה בחומרים או פוגע בעצמו בדרך אחרת, זהו סימן ברור שהוא זקוק לעזרה מקצועית.
כיצד לעזור לילדכם 🤝
תקשורת פתוחה 🗣️
טבעי שהורים ירצו לפתור במהירות את הבעיות של ילדיהם, במיוחד אם הם מגלים התנהגות מדאיגה. אך ראשית, חשוב שהילד ידע שהוא נשמע ומובן. נסו להשתמש במשפטים מאשרים כמו "אני רואה שזה באמת קשה לך" או "אני מבחין שאתה מתמודד לאחרונה עם קשיים".
אישור החוויה של ילדכם יכול לסייע לו להרגיש נתמך, מה שיגרום לו להיות פתוח יותר לדבר על איך להתגבר על האתגרים. לעתים קרובות, אם פשוט תשאלו את ילדכם "האם אתה מרגיש שאנחנו צריכים לקבל עזרה עם זה?", הוא יענה "כן".
פנייה לעזרה מקצועית 📞
הורים רבים מופתעים לגלות עד כמה ילדיהם מוכנים לקבל עזרה נוספת. העזרה קרובה כמו רופא הילדים שלכם. תמיכה נפשית וירטואלית עשויה להיות אפשרות גם כן, בהתאם למקום מגוריכם.
אל תחששו לדבר על נושא הטיפול עם רופא הילדים שלכם. רופאי ילדים לרוב טובים מאוד בעזרה להורים להבחין בין מה שנורמלי למה שלא, ויכולים להציע הרגעה. במידת הצורך, רופא הילדים יכול להפנות אתכם למטפל המתאים לילדכם ולהמליץ על משאבים נוספים.
הסרת הסטיגמה 🏥
הורים לפעמים מניחים שטיפול בבריאות הנפש יכלול תרופות או אשפוז. שירותים אלה אכן קיימים עבור ילדים שזקוקים להם – וזה דבר טוב! אבל טיפול בבריאות הנפש עבור ילדכם לא חייב להיראות כך. הוא יכול להיות קל כמו למידה על ניהול זמן ורכישת מיומנויות חדשות כדי להקל על הדברים.
הבעיות לא צריכות להיות חמורות כדי שטיפול יהיה משתלם. קבלת תמיכה נוספת יכולה לעזור לילדכם – ואפילו לכם כהורים – ללמוד אסטרטגיות ומיומנויות התמודדות חדשות לטיפול בבעיות. עלינו להסיר את הסטיגמה סביב טיפול בבריאות הנפש.
כשבריאות הנפש של ילדכם היא במצב חירום 🚨
אם ילדכם חושב או מדבר על אובדנות (מכלול המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הקשורות לרצון לסיים את החיים), הגיבו בצורה רגועה ותומכת. אחרי הכל, הוא עושה בדיוק מה שלימדתם אותו לעשות במשבר: הוא סומך עליכם.
אם אתם בטוחים שילדכם אינו בסכנה מיידית, התקשרו לרופא שלו בהקדם האפשרי. אם ילדכם בסכנה מיידית לפגוע בעצמו או במישהו אחר, התקשרו לשירותי חירום או קחו אותו לחדר מיון.
אם אינכם בטוחים מה לחשוב, או צריכים מישהו לדבר איתו, שקלו להתקשר לקו חם 24/7: פנו לער"ן בטלפון 1201 או באתר ער"ן.
בין אם ילדכם זקוק לעזרה בניווט אתגרי התפתחות נורמליים או מתמודד עם משהו רציני יותר, בקשת עזרה יכולה להפוך את החיים לקלים ומאושרים יותר עבורו ועבורכם.
מקורות: National Institutes of Health (NIH), 988 Suicide and Crisis Lifeline
International Association for Suicide Prevention, American Academy of Pediatrics
American Psychological Association, Child Mind Institute, Centers for Disease Control and Prevention
המקורות אשר שימשו בהכנת הכתבה נמצאו בסיוע Claude.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו