כשיורד גשם, ממלא את האוויר ריח מיוחד – ארומה מאוד בולטת, קצת אדמתית, שגורמת לנו לנשום עמוק ולהרגיש מחוברים לטבע. אבל האם ידעתם שהריח הזה לא מגיע מהמים עצמם – אלא מחיידקים זעירים שחיים בקרקע?
הריח הנלווה לגשם קשור לחומר שנקרא אקטינומיצטים – סוג של חיידקים שחיים באדמה, בעיקר באזורים לחים. כשהקרקע יבשה, הם נכנסים למצב "שינה", אבל כשטיפות הגשם נוחתות, הן מעירות אותם. בתגובה, החיידקים משחררים מולקולה ריחנית שנקראת גאוסמין, שיוצרת את הריח האופייני שאנחנו מזהים עם גשם. הגאוסמין כל כך חזק, שהוא נישא באוויר עם טיפות המים הזעירות שמתאדות מהקרקע, וזה מה שאנחנו מריחים כשאנחנו פותחים את החלון ביום גשום. למעשה, הריח הזה כל כך ייחודי, שחברות בשמים משתמשות בגאוסמין כדי ליצור ניחוחות "טבעיים" בבשמים יוקרתיים.
אבל למה אנחנו כל כך אוהבים את הריח הזה? מדענים משערים שזה קשור לאבולוציה. האדם הקדמון הסתמך על גשם כדי לשרוד – מים לשתייה, קרקע פורייה לגידולים – והריח הזה, שלמדנו לקשר עם גשם, ככל הנראה התקבע אצלנו כריח של תקווה ושפע. יש גם מחקרים שמראים שהריח הזה מרגיע אותנו, כי הוא מפעיל חלקים במוח שקשורים להנאה ולזיכרונות.
הסיפור של גאוסמין לא נגמר כאן: החיידקים האלה הם גם גיבורים סמויים בעולם הרפואה. חלק מהאקטינומיצטים מייצרים חומרים אנטיביוטיים, כמו סטרפטומיצין, ששימשו לטיפול במחלות כמו שחפת. כלומר, אותם חיידקים שנותנים לנו את הריח הנעים של הגשם גם הצילו חיים. מי היה מאמין שמשהו כל כך קטן יכול להשפיע כל כך הרבה?
מעניין לגלות כמה חיידקים זעירים שכמעט איננו באים איתם במגע משפיעים על חיינו – גם באופן ישיר וגם באופן עקיף – ומסוגלים להשפיע על רגשותינו, להכתיב פעילות מסוימת במוח שלנו ואפילו לרפא מחלות.
הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו