קייטי פרי כבר טסה לחלל – מתי תורנו?

פעם, טיסה לחלל היתה חלום של אסטרונאוטים בלבד. כיום, חברות פרטיות כמו SpaceX ו-Blue Origin מבטיחות להפוך את היקום ליעד תיירותי. רק אתמול המריאה ונחתה הזמרת קייטי פרי בטיסה כזו, יחד עם העיתונאית גייל קינג, מדענית נאס"א לשעבר עיישה בואו, המדענית ופעילת זכויות האזרח אמנדה נווין, יוצרת הסרטים קריאן (לא שכחנו רווח, זה השם שלה) פלין וארוסתו של ג’ף בזוס, לורן סנצ’ז. אבל מי באמת יוכל לעלות על טיסה לגבול החלל או מעבר לו בשנים הקרובות, וכיצד תיירות החלל תשנה את האופן שבו אנחנו רואים את העולם – ואת עצמנו?

ראשית, צריך להכיר בכך שתיירות החלל כבר אינה בגדר חלום. היא כאן – אם כי, לעת עתה, במחירים שמתאימים לעשירים מופלגים בלבד (או למי שמקבלים הזמנה מיוחדת מבעלי החברות המבצעות את הטיסות). ב-2024, חברת Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון שלחה יותר מ-100 תיירים, כולל זוג נשוי שעשה זאת כבר בעבר, לטיסות תת-מסלוליות, שבהן חוו כמה דקות של חוסר משקל והשקיפו על כדור הארץ מגובה 100 ק"מ. מחיר כרטיס: כ-450,000 דולר. SpaceX לקחה את זה צעד קדימה ושלחה "תיירי חלל" ל"משימות" של ממש סביב כדור הארץ, כמו Inspiration4, שבה אזרחים רגילים הקיפו את כדור הארץ במשך שלושה ימים וביצעו ניסויים מדעיים בדיוק כמו אסטרונאוטים מטעם מדינות.

אבל העתיד צופן שינוי גדול יותר: לפי דו"ח של בנק UBS משנת 2024, שוק תיירות החלל עשוי לגלגל כ-800 מיליארד דולר בשנה עד 2035, כאשר מחירי הטיסות יירדו משמעותית. חברות כמו Axiom Space מתכננות תחנות חלל פרטיות שישמשו כ"מלונות" לחופשות של שבועות, עם חדרים פרטיים ונוף לכוכבים. Blue Origin של בזוס (שהטיסה את ה"משלחת" הנשית השבוע) מפתחת מערכות לשהות ממושכת בחלל, כולל מתקנים לייצור מזון.

בשנים הקרובות, ככל שהתחרות תגבר והידע בתחום יצטבר ויהפוך את הטיסות לבטוחות ומסודרות יותר, צפוי המחיר לרדת, כאשר אחרי מיליונרים חובבי הרפתקאות הוא יגיע לבני המעמד הבינוני-גבוה שיוכלו להרשות לעצמם חופשה כזו פעם או פעמיים בחיים, בדיוק כפי שבדור הקודם רוב האנשים היו צריכים לחסוך במשך שנים כדי לטוס לחופשה בניו-יורק או בפריז. אבל חברות כבר מתכננות תוכניות תשלום ומלגות ל"תיירים רגילים". לדוגמה, Space For Humanity, ארגון ללא מטרות רווח, מציע טיסות חינם לאנשים שמפגינים "מחויבות לשיפור כדור הארץ” – וכל אחד כנראה יכול לנסות לטעון שהוא נכנס להגדרה הזו. עם זאת, מבקרים טוענים שתיירות החלל תעמיק את אי-השוויון, כשעשירים ייהנו מנופים קוסמיים בעוד רוב האנושות תישאר על הקרקע.

השפעת תיירות החלל חורגת מעבר לכסף: מחקרים פסיכולוגיים מראים שצפייה בכדור הארץ מהחלל, תופעה המכונה "אפקט המבט הכללי", מעוררת תחושות של אחדות ודאגה לסביבה – הכוכבית והאנושית כאחת.

אבל יש גם סיכונים: פסולת חלל עלולה לסכן טיסות, וההשפעה הסביבתית של שיגורי רקטות תכופים על כדור הארץ עדיין לא ברורה. גם הטילים והחלליות עצמם עדיין לא בטוחים ב-100%, למרות העבודה הקשה שנעשתה בתחום מאז אסון "קולומביה" שבו נספה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ב-2003.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י גרוק.