תזונה מערבית גורמת נזקים משמעותיים לגוף – אפילו אחרי שבועיים בלבד, כך מראה מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר ב-Nature Medicine וכעת קלוד מתמצתת לנו אותו בעברית.
במחקר השתתפו 77 גברים בריאים מטנזניה, חלקם מאזורים כפריים שצרכו תזונה מסורתית וחלקם מאזורים עירוניים שנטו לתזונה מערבית יותר. הנבדקים הכפריים הועברו לתזונה מערבית למשך שבועיים, בעוד הנבדקים העירוניים אימצו תזונה מסורתית למשך תקופת הניסוי. קבוצה שלישית המשיכה בתזונה המערבית הרגילה, אך הוסיפה מְבֶּגֶה – משקה מסורתי מותסס מבננות – בכל יום למשך שבוע.
התוצאות היו מטרידות: הגברים שעברו לתזונה מערבית עלו בממוצע כ-2.6 ק"ג, והדם שלהם הראה עלייה בסמנים דלקתיים ושינויים מטבוליים המקושרים לסיכון למחלות. חמור מכך, תגובת תאי החיסון שלהם לאתגרים מיקרוביאליים פחתה, מה שהפך את המערכת החיסונית שלהם לפחות יעילה באופן זמני. רבים מהשינויים השליליים הללו נמשכו גם ארבעה שבועות לאחר החזרה לתזונה הרגילה, מה שמעיד שאפילו תקופות קצרות של שינויים תזונתיים עלולות להשפיע לאורך זמן.
לעומת זאת, תושבי העיר שעברו זמנית לתזונה המסורתית של אזור הקילימנג'רו חוו שינויים חיוביים ברובם: ירידה ברמות החלבונים הדלקתיים ושיפורים מטבוליים. גם אלה ששתו מבגה הראו יתרונות אנטי-דלקתיים.
התזונה המסורתית של אזור הקילימנג'רו כוללת בדרך כלל ירקות ירוקים, קטניות כמו שעועית, בננות, קסבה, דוחן וסורגום – מזונות עשירים בסיבים ובתרכובות צמחיות בעלות יתרונות בריאותיים מוכחים. לעומת זאת, התזונה המערבית במחקר כללה מזונות כמו נקניקיות בקר, לחם לבן עם מרגרינה, צ'יפס, תבשיל עוף עם אורז לבן ודייסת תירס מעובדת עם סוכר.
ברמה הגנטית, אלה שאכלו את התזונה המערבית הראו פעילות מוגברת של גנים הקשורים לדלקת ופעילות מופחתת של גנים המעורבים בתפקוד החיסוני. בנוסף, דגימות הדם שלהם חשפו שינויים בספירת תאי דם לבנים ודפוסי הפעלה המצביעים על דלקתיות מוגברת.
המסקנה המתבקשת היא שתזונה משפיעה על דלקתיות, ואפילו חשיפה קצרת-טווח לתזונה מערבית של מזון מעובד יכולה להגביר את הסיכון למחלות לאורך זמן. שימור מסורות תזונתיות טבעיות עשוי לעזור במאבק במגפה העולמית של מחלות כרוניות. לאלה החיים במדינות מערביות, התוצאות מוסיפות ראיות לכך ששילוב יותר אלמנטים מדפוסי תזונה עשירים בצמחים ופחות מעובדים, כמו התזונה הים-תיכונית, עשוי לעזור להפחית את נטל הדלקת והסיכון למחלות כרוניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו