אלו החדשות הרעות הכי טובות ששמענו בזמן האחרון

בשנים האחרונות מתקיים מירוץ נואש למדי לחיפוש פתרונות לאתגרים הסביבתיים והתזונתיים העולמיים, ובין היתר הועלו רעיונות של הפיכת פסולת למזון. כעת, מחקר שפורסם בחודש שעבר ב-Nature Sustainability טוען כי התועלת הסביבתית של טכנולוגיות אלו מוגבלת יותר מכפי שקיווינו. הטלנו על קלוד לבשר לנו את החדשות הרעות-טובות.

מה הרעיון בכלל?

הפיכת פסולת למזון מתמקדת סביב טכנולוגיות לייצור רכיבים המתאימים לצריכה תזונתית ע"י בני אדם או בעלי חיים מפסולת אורגנית, כמו שאריות יער וחקלאות, זבל, שאריות ירוקות ופסולת מזון. הן כוללות חוות חרקים המוזנות משאריות חקלאיות, זיקוק ביולוגי לחילוץ חלבונים משאריות צמחיות, או ייצור חלבונים באמצעות מיקרואורגניזמים בביוריאקטורים.

צוות מדענים מאוניברסיטת טולוז בצרפת ומאוניברסיטת אלבורג בדנמרק בחן את ההשפעה הסביבתית של חמש טכנולוגיות מרכזיות: גידול חרקים, תסיסה מוצקה (המרת תוצרי לוואי מזון באמצעות שמרים), חילוץ חלבונים מצמחים, ייצור מיקו-חלבונים (חלבונים המיוצרים על ידי פטריות) וחלבונים מיקרוביאליים. הם ביצעו הערכת מחזור חיים עבור תשעה תרחישי שימוש פוטנציאליים, והשוו את ההשפעה הסביבתית שלהם עם טכנולוגיות קיימות לשימוש חוזר בפסולת.

החדשות הטובות: טכנולוגיות אלו אכן מציעות פוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה ולשיפור ניצולת משאבי הטבע. במקרה הטוב ביותר, הן יכולות להפחית פליטות גזי חממה שנתיות בצרפת בעד 10 מיליון טון.

החדשות הרעות: היעילות הסביבתית של טכנולוגיות אלו משתנה מאוד, ותלויה במידה רבה באימוץ מצד צרכנים. כדי שיהיה להן יתרון סביבתי אמיתי, חלבונים המופקים מחרקים או מיקרואורגניזמים צריכים להחליף לפחות 80% ממשקל הבשר שאחרת היה מיוצר ונצרך – מה שמאוד לא סביר להניח שיקרה בדור הנוכחי.

יתרה מכך, התועלת האקלימית של ייצור רכיבים חדשים באמצעות טכנולוגיות אלו מתגמדת לעומת הפליטות הנוצרות במהלך תהליכי ההמרה – במיוחד בשל צריכת האנרגיה. אפילו בתרחישים האופטימיים ביותר, התרומה של טכנולוגיות אלו למיתון שינויי האקלים נותרת נמוכה משמעותית בהשוואה לאסטרטגיות כמו הפחתת בזבוז מזון או צמצום צריכת בשר.

מה בכל זאת עובד?

הממצאים מראים שבמקרים רבים, האכלת בעלי חיים ישירות בפסולת אורגנית מתאימה היא דרך יעילה הרבה יותר להפחתת ההשפעה הסביבתית של מערכות מזון, כפי שכבר נעשה בצרפת. יתר על כן, אסטרטגיות אחרות, כמו הפחתת בזבוז מזון והפחתת צריכת בשר, מציגות פוטנציאל גדול יותר להפחתת פליטות גזי חממה (עד 15 מיליון טון פד"ח ועד 25 מיליון טון פד"ח בשנה, בהתאמה).

המחקר מדגיש שאין פתרון קסם למשבר האקלים ולאתגרים הסביבתיים של מערכות מזון. בעוד שטכנולוגיות הפיכת פסולת למזון מציעות יתרונות מסוימים, הן אינן תחליף לשינויים התנהגותיים משמעותיים יותר, כמו הפחתת בזבוז מזון וצמצום צריכת בשר. לכן, עלינו להתמקד בפתרונות יעילים וישימים יותר במאבק בשינויי האקלים, תוך שימת דגש על אסטרטגיות מוכחות שכבר נמצאות בהישג יד.