האם האישיות ה"נחמדה" שלכם הורסת לכם את החיים?

לכולנו יש חברים או קולגות שמזוהים תמיד עם תכונת הנחמדות. הם תמיד שם כדי לעזור, לעולם לא יגידו לא, ושואפים לרצות את כולם. גישה כזו לא תמיד נתפסת כבעיה – להפך, רובנו מעריכים אנשים כאלה בחברה שלנו. אבל האם ידעתם שהתנהגות כזו יכולה להיות מסוכנת לבריאותכם האישית, הנפשית והחברתית? במאמר זה נדבר על הסכנות הגלומות ב"המרצה", איך זה משפיע עליכם, ואיך תוכלו לשנות את ההתנהגות הזו כדי לשפר את איכות החיים שלכם.

🧠 מהי אישיות נחמדה?

אישיות נחמדה, או כפי שהיא נקראת בגרסה המקצועית שלה "הסכמתיות" (Agreeableness), היא תכונה שמאופיינת בנכונות לשתף פעולה, להרגיש אמפתיה כלפי אחרים, ולנסות לרצות ולהימנע מעימותים. במדעי הפסיכולוגיה, נחשב מימד זה כ"ממד חברתי" – כלומר, תכונה שעוזרת לאדם להיות מקובל בסביבה החברתית שלו.
נכון, נשמע כמו תכונה נהדרת – מי לא רוצה להיות החבר הכי נחמד, שמקשיב, עוזר, ואף מקבל תוצאות חיוביות בזכות זה? אבל למעשה, כשאנחנו פועלים רק מתוך רצון לרצות את האחרים, אנחנו מוותרים על הרצונות והצרכים האישיים שלנו, דבר שיכול להוביל לדיכאון, חרדה, אובדן גבולות, ולהתסכולים שלא תמיד נראים כלפי חוץ.

💥 דוגמות ל"נחמדות" שגורמת לנזק

דוגמה 1: אילה – אשת הייטק במרכז הארץ

אלה, 32, עובדת כמנהלת פרויקטים בחברת הייטק בתל אביב. היא תמיד מוכנה לעזור לכולם, לא משנה אם מדובר בשעות עבודה נוספות או משימות מעבר לתחום אחריותה. כולם במשרד אוהבים אותה – היא מכינה קפה, שואלת איך היה סוף השבוע, עוזרת לכל אחד ובפעמים רבות מוצאת את עצמה מארחת את צוותי העבודה בבית.

אבל מאחורי החיוך, אילה מרגישה שהיא "מוחקת את עצמה". היא סובלת מהמון לחץ בעבודה, לא מצליחה לשמור על הגבולות שלה, ובסופו של דבר – הכאב והעייפות הנפשית מתחילים להתפשט. היא מתחילה להרגיש שהייתה רוצה לנוח קצת, לקחת זמן לעצמה – אך תמיד יש מישהו שצריך משהו. לא פעם היא מרגישה לא קיימת, שהיא חייבת להיות שם תמיד בשביל כולם, וכל פעם מאבדת את עצמה בתוך זה.

דוגמה 2: ניר – שף בירושלים

ניר, 29, שף במסעדה בירושלים, תמיד היה ידוע כ"חבר טוב" בקבוצות החברים ובמשפחה. הוא היה מקבל את כל הבקשות בעבודה, מוותר על ימי חופש לטובת שעות עבודה נוספות, ולעיתים מבצע שינויים בתפריט כי "היו בקשות מכמה לקוחות". הוא תמיד נתן את מה שהאחרים רצו, ושם בעדיפות נמוכה יותר את מה שהוא רצה. לא היה לו אומץ לבקש את מה שצריך, בכל רגע נתון הוא מעדיף להימנע מעימותים, גם כשזה פוגע בו. הוא לא זכה להערכה על ההתנהלות הזו – אלא להיפך. תחושת ההתעלמות ממני והעובדה שהוא תמיד "הסכים" גורמת לו להרגיש מנוצל ושקוף. 

🚦 איך מתחילים לשנות? שלושה צעדים

1. התחל עם קונפליקטים קטנים

שינוי לא חייב להיות מהפך דרמטי. צעד ראשון הוא להתחיל ליישם "קונפליקטים קטנים". לדוגמה, אם חבר מציע לך להצטרף לאירוע מסוים ואתה לא מעוניין, פשוט תגיד: "אני לא יכול הפעם, אבל אולי בפעם הבאה". אם זה קשה, זה סימן טוב! את המיומנות של עמידה על עצמך אפשר לפתח באמצעות תרגול הדרגתי.

2. השתמש במחמאות עם גבולות

אפשר להיות חמים, אדיבים ומכבדים מבלי להיות "הדלת המסתובבת". זה לא אומר שאתם לא אכפתיים, זה אומר שאתם גם שמים את עצמכם בראש סדר העדיפויות. לדוגמה, במקום להיענות תמיד לבקשות, תוכלו לומר: "אני מבינה את הצורך שלך, אבל היום אני צריכה לדאוג לעצמי". זהו שלב חשוב בהבניית גבולות בריאים ויצירת קשרים מבוססים על כבוד הדדי.

3. שאל את עצמך: מי נהנה מהשתיקה שלי?

שאלת "מי נהנה מהשתיקה שלי?" היא כלי מעולה להתחיל את השינוי. כשאתם בוחרים לא לדבר או להימנע מקונפליקט, תמיד יש מישהו שמרוויח – וההנחה היא שזה לא אתם. זה הזמן לחשוב: מה המחיר שאני משלם כאן? מי יכול להיות נפגע?

📝 לסיכום, "נחמדות" היא תכונה חשוב ומוערכת, אך כאשר היא הופכת להתנהגות שמרצה כל הזמן את האחרים – היא עלולה להוביל לבעיות רבות. אם אתם מוצאים את עצמכם מרצים כל הזמן ומוותרם על הצרכים האישיים שלכם, חשוב שתעצרו ותבחנו מה אתם מפסידים בתהליך. עליכם ללמוד להבחין בין נדיבות כנה לבין חוסר גבולות, ולהתחיל לפתח את האומץ לעמוד על שלכם.

השלב הראשון לשינוי הוא מודעות. ברגע שתשימו לב להרגלים האלה, תוכלו להתחיל לפתח את האומץ לשנות ולהציב גבולות בריאים לעצמכם ולמערכות היחסים שלכם.

🔗 מקורות:

Psychology Today 
HuffPost 
Mayo Clinic

מקורות אלו נמצאו בסיוע ChatGPT.