🌟 מדע האושר: פרופסורית אוניברסיטת ייל מסבירה איך לחיות חיים טובים ושמחים

לורי סנטוס, פרופסורית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ייל, הפכה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום חקר האושר והרווחה הנפשית. הקורס שלה, "פסיכולוגיה וחיים טובים", הוא היום הקורס הפופולרי ביותר בתולדות האוניברסיטה, עם יותר מ-1,200 סטודנטים שנרשמו אליו בשנת 2018. הגרסה המקוונת של הקורס, שהושקה בפלטפורמת Coursera תחת השם "The Science of Well-Being", משכה למעלה מ-3.3 מיליון משתתפים מכל רחבי העולם, והפודקאסט שלה, "The Happiness Lab", זוכה לעשרות מיליוני האזנות בכל עונה.

סנטוס, שהחלה את דרכה האקדמית בחקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של קופים, מצאה את עצמה מובילה מהפכה בתחום הפסיכולוגיה החיובית. "הייתי מוקפת בסטודנטים מבריקים שסבלו מחרדה, דיכאון ותחושת חוסר סיפוק, למרות ההישגים האקדמיים המרשימים שלהם," היא מספרת בראיון לניו יורקר. "הבנתי שיש פער עצום בין מה שאנחנו יודעים על אושר ברמה המדעית, לבין הידע שמגיע לציבור הרחב."

🔍 מה הופך את גישתה של סנטוס לייחודית?

בעולם שבו עצות "עזור לעצמך" הפכו לתעשייה בשווי מיליארדים, הגישה של סנטוס מבדלת את עצמה בהיותה מבוססת מדעית. היא לא מציעה פתרונות קסם או הבטחות ריקות, אלא מתבססת על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית, מדעי המוח והכלכלה ההתנהגותית.

"אנחנו מחפשים אושר במקומות הלא נכונים," מסבירה סנטוס. "הנטייה האנושית היא לחשוב שדברים כמו יותר כסף, קריירה מרשימה או מראה מושלם יעשו אותנו מאושרים, אבל המחקר מראה שהמוח שלנו מטעה אותנו שוב ושוב."

המחקרים שסנטוס מציגה מדגישים שהאושר נובע יותר מקשרים חברתיים משמעותיים, נתינה לאחרים, חוויית הכרת תודה, ומציאת משמעות - ולא מהשגת יעדים חומריים או חיצוניים. במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד לאורך 80 שנים, הגורם המנבא הטוב ביותר לאושר ולבריאות טובה היה איכות הקשרים הבינאישיים של המשתתפים, לא עושר או תהילה.

🧠 הפער בין מה שאנחנו חושבים שיעשה אותנו מאושרים למה שבאמת עובד

אחד המסרים המרכזיים של סנטוס הוא שהמוח האנושי "מכייל מחדש" במהירות. תופעה זו, המכונה "הסתגלות הדונית", גורמת לנו להתרגל במהירות לשיפורים בחיינו. זו הסיבה שרכישת מכונית חדשה או קבלת העלאה במשכורת מביאות אושר זמני בלבד.

"האבולוציה עיצבה אותנו להיות לעולם לא מרוצים," אומרת סנטוס. "אנחנו משיגים משהו שחשבנו שיעשה אותנו מאושרים, אבל במהרה אנחנו מסתגלים ומתחילים לרצות את הדבר הבא. זהו מנגנון שעזר לנו לשרוד כמין, אבל הוא פוגע ביכולת שלנו להיות מאושרים בהווה."

במקום זאת, היא מציעה טכניקות מעשיות שהוכחו מחקרית:

1. תרגול הכרת תודה יומית - הקדשת זמן להכיר בדברים הטובים בחיינו
2. חיבור חברתי - השקעה בקשרים בינאישיים משמעותיים
3. מציאת "זרימה" - עיסוק בפעילויות שמרתקות אותנו לחלוטין
4. מדיטציה ותרגול קשיבות - נוכחות ברגע ההווה
5. טוב לב ונדיבות - מחקרים מראים שפעולות של חסד כלפי אחרים מגבירות תחושת סיפוק
6. שינה איכותית - הקפדה על היגיינת שינה טובה משפיעה באופן משמעותי על רווחה נפשית

מחקרים מראים שאנשים שמיישמים טכניקות אלה באופן עקבי מדווחים על שיפור ניכר בתחושת האושר והסיפוק שלהם לאורך זמן.

📚 ספרים שסנטוס ממליצה עליהם למסע אל האושר

סנטוס ממליצה על מספר ספרים שיכולים לעזור לאנשים בחיפוש אחר חיים טובים יותר:

• "הקוד של האושר" מאת ארתור ברוקס - ספר המשלב תובנות מדעיות עם חוכמה פילוסופית על הדרך להשגת סיפוק אמיתי.
• "מיעוט מאושר" מאת ג'ונתן האידט - חקירה של הקשר בין מוסר לאושר, המבוססת על מחקרים בפסיכולוגיה חיובית.
• "חיים טובים" מאת רוברט וולדינגר וג'ורג' וויילנט - סיכום של מחקר הרווארד ארוך-הטווח על מה שמוביל לאושר ולבריאות טובה.
• "שטף: הפסיכולוגיה של החוויה האופטימלית" מאת מיהאי צ'יקסנטמיהאי - ספר העוסק במושג ה"זרימה" והשפעתו על האושר.

ספרים אלה מציעים תובנות המבוססות על מחקרים ארוכי טווח על האושר האנושי, ומשתלבים עם המסר המרכזי של סנטוס: האושר האמיתי הוא תוצאה של דרך חיים, לא של השגת יעדים ספציפיים.

🌱 השפעת הקורונה על תפיסת האושר

המשבר העולמי של מגפת הקורונה הגביר את העניין בעבודתה של סנטוס. בתקופה של בידוד חברתי, חרדה כלכלית ואי-ודאות, רבים פנו למחקריה בחיפוש אחר כלים להתמודדות.

מחקר שפורסם ב-Journal of Positive Psychology מצא שאנשים שהשתמשו בשיטות שסנטוס מלמדת - כמו הכרת תודה, מדיטציה וחיבור חברתי (גם אם וירטואלי) - הראו חוסן נפשי גבוה יותר במהלך המגפה. הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של חרדה ודיכאון, ועל יכולת טובה יותר להתמודד עם האתגרים של התקופה.

"המגפה יצרה מעין ניסוי טבעי גלובלי," מסבירה סנטוס. "כשכל מה שחשבנו שעושה אותנו מאושרים - קניות, חיי חברה מסוימים, נסיעות - נלקח מאיתנו, נאלצנו לבחון מחדש מה באמת חשוב. רבים גילו שהדברים הפשוטים - זמן עם המשפחה, טיולים בטבע, או פשוט לקחת רגע לנשום - הם שמספקים את האושר האמיתי."

💡 ביקורת וספקנות: האם אפשר באמת "ללמוד" אושר?

למרות הפופולריות הרבה, ישנם מבקרים הטוענים שהגישה של סנטוס מפשטת יתר על המידה את המורכבות של האושר האנושי. חלק טוענים שהדגש על פתרונות אינדיבידואליים מתעלם מהשפעות חברתיות, כלכליות ופוליטיות על הרווחה הנפשית.

"קל לומר לאנשים להיות אסירי תודה כשהצרכים הבסיסיים שלהם מסופקים," אומר אחד המבקרים. "אבל מה עם אנשים שנאבקים על הישרדות יומיומית או חיים תחת דיכוי מערכתי?"

סנטוס מודעת לביקורת זו ומדגישה שהכלים שהיא מציעה אינם תחליף לשינויים מערכתיים, אלא אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשים לשפר את רווחתם הנפשית בתוך המציאות הקיימת. היא גם מכירה בכך שלא כל הטכניקות עובדות באותה מידה עבור כל אחד, ושחשוב להתאים את הגישה לנסיבות האישיות.

🔮 העתיד של חקר האושר

העבודה של סנטוס מייצגת מגמה רחבה יותר בפסיכולוגיה - המעבר מהתמקדות בטיפול בפתולוגיות לחקר של שגשוג אנושי. חוקרי אושר עכשוויים משלבים ידע מתחומים מגוונים כולל נוירולוגיה, אבולוציה, כלכלה התנהגותית ואפילו בינה מלאכותית, כדי להבין טוב יותר את המרכיבים של חיים מאושרים ומספקים.

בשנים האחרונות, אוניברסיטאות רבות החלו להציע קורסים בנושא אושר ורווחה, בעקבות ההצלחה של הקורס של סנטוס. יותר ויותר ארגונים מאמצים פרקטיקות המבוססות על הפסיכולוגיה החיובית, וממשלות מתחילות למדוד רווחה לאומית, ולא רק תוצר לאומי גולמי.

"אני רואה את מחקר האושר כחלק מתנועה גדולה יותר לכיוון חברה בריאה יותר," אומרת סנטוס. "במאה ה-21, עם כל הטכנולוגיה והשפע שיש לנו, הגיע הזמן שנשקיע את המשאבים שלנו בהבנה ובשיפור של מה שבאמת משפר את חיי האדם."

המסע של לורי סנטוס לחקר האושר מציע לנו תזכורת חשובה: האושר אינו מצב קבוע שיש להשיג, אלא דרך חיים שדורשת תרגול ומודעות מתמידים. ואולי, בעולם שנהיה יותר ויותר מורכב ומאתגר, זוהי אחת התובנות החשובות ביותר שאנחנו יכולים ללמוד.

מקורות:

המאמר המקורי על לורי סנטוס בניו יורקר 
מחקר על חוסן נפשי בתקופת הקורונה - Journal of Positive Psychology 
אתר הפודקאסט The Happiness Lab של לורי סנטוס 
הקורס המקוון "The Science of Well-Being" בפלטפורמת Coursera

מקורות אלו נמצאו בסיוע Calude.