"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למדתם שפה? המוח שלכם השתנה, וזה מדהים

מחקרים מדעיים מראים שלימוד שפות נוספות אפשרי בכל גיל, משנה את האופן בו המוח שלנו מתפקד ואפילו מעכב הזדקנות. הנה כל הסיבות להתחיל ללמוד עוד שפה

,עודכן
0השמעה
אישה הולכת ברחוב עם מילון אנגלי-צרפתי. המחשה: פידי באמצעות FLUX1.1

לימוד שפה חדשה הוא הרבה יותר מרכישת אוצר מילים ודקדוק – זהו תהליך שמשנה את המוח מבחינה פיזיולוגית. מחקרים בתחום הנוירולוגיה מגלים כיצד הגמישות המוחית מאפשרת למוח להתאים את עצמו ללמידת שפות. ננסה לצלול לנבכי הקשר בין לימוד שפות להתפתחות המוח.

מחקרים באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) מראים כי דוברי שפה שנייה מפתחים קשרים עצביים נוספים ונפח מוגדל באזורי מוח מסוימים; חוקרים מאוניברסיטת לונדון מצאו כי האזור השמאלי התחתון של הקליפה הקדמית (inferior frontal cortex) גדל אצל אנשים שלמדו שפה שנייה.

יתרה מזאת, לימוד שפה משפר את הקשב הסלקטיבי: דוברי שפות מרובות מפתחים יכולת טובה יותר לסנן מידע לא רלוונטי ולהתמקד במשימה הנוכחית. מחקר מאוניברסיטת פומפאו פברה בספרד הראה כי אנשים דו-לשוניים מגיבים מהר יותר במבחני קשב והסחת דעת.

הזיכרון העובד (working memory) – היכולת לשמר ולעבד מידע בזמן אמת – מתחזק גם הוא. לימוד שפה מחייב עיבוד מתמיד של מידע חדש והתאמתו לידע קיים. חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו מצאו שיפור משמעותי בזיכרון העובד של סטודנטים אחרי שנה של לימודי שפה אינטנסיביים.

הגיל אינו מהווה מחסום ללמידת שפה; בעוד שילדים נוטים ללמוד שפה חדשה בקלות רבה יותר ממבוגרים, האחרונים יכולים להשתמש ביכולות הקוגניטיביות המפותחות שלהם כדי ללמוד בדרכים אחרות. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מדגישים שלימוד שפה בגיל מבוגר משפר את הגמישות המוחית, ואף עשוי להאט תהליכי הזדקנות קוגניטיבית.

החשיבה הביקורתית וקבלת ההחלטות משתפרות אף הן בלימוד שפה. הצורך לבחור בין מבנים דקדוקיים ואוצר מילים מפתח את יכולת הניתוח ופתרון הבעיות. חוקרים מאוניברסיטת שיקגו גילו שדו-לשוניים מקבלים החלטות רציונליות יותר במצבי לחץ.

גם התפיסה התרבותית מתרחבת מלימוד שפה, משום שהוא חושף את הלומד לתפיסות עולם ומבני חשיבה אחרים. למשל, שפות שבהן המגדר מרכזי, כמו צרפתית או עברית, משפיעות על תפיסת העצמים, בעוד ששפות עם מושגי זמן שונים משפיעות על תפיסת הזמן.

ההשפעות הקוגניטיביות נמשכות גם בגיל מבוגר. מחקרים מאוניברסיטת אדינבורו מציעים כי דו-לשוניות מעכבת את הופעת מחלת האלצהיימר בארבע עד חמש שנים בממוצע.

לימוד שפה אינו רק כלי תקשורת, אלא גם אימון מוחי משמעותי. הוא משנה את מבנה ותפקוד המוח, ומדגיש את הפוטנציאל האדיר של הגמישות המוחית ויכולת הלמידה האנושית לאורך החיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר