🧬 לא רק חכמים – גם מהנדסים: כך שימפנזים 🐵 בוחרים את הכלים שלהם

שימפנזים כבר מזמן לא נחשבים רק לקרובינו האבולוציוניים. כעת מתברר שהם גם מסוגלים להפעיל שיקול דעת מכני מורכב בבחירת הכלים שבהם הם משתמשים. מחקר בינתחומי חדש, שפורסם ב־24 במרץ 2025 בכתב העת iScience ומבוסס על תצפיות בשימפנזים החיים בפארק הלאומי גומבה בטנזניה, מגלה שהם בוחרים בקפידה חומרים גמישים לבניית מקלות דיג לטרמיטים – ולא מסתפקים במה שזמין בסביבה.

טרמיטים הם סוג של חרקים החיים בקבוצות גדולות (מושבות), ונחשבים לחרקים חברתיים, בדומה לנמלים ודבורים. הם חיים בעיקר בתוך קינים תת-קרקעיים או בתלים בנויים מאדמה ועץ, ומסלולי התנועה שלהם בנויים כמבוכים צרים ומפותלים.

🐜 למה הם חשובים לשימפנזים?
טרמיטים מהווים מקור מזון חשוב לשימפנזים – הם עשירים בחלבון, שומן, ויטמינים ומינרלים. אך כדי להגיע אליהם, השימפנזים צריכים להכניס מקלות דקים וגמישים לתוך תעלות הקן, והטרמיטים "נתפסים" על המקל ומוצאים החוצה.

היכולת לבחור מקל מתאים – כזה שגמיש דיו כדי לנוע במבוך אך לא רך מדי – היא בדיוק מה שהמחקר מדגיש כהישג "הנדסי" של השימפנזים.

הבחירה הזו מתבצעת לפי קריטריונים ברורים של גמישות מכנית ויכולת תמרון, דבר שמאפשר להם להוציא את הטרמיטים מתוך מבוכים צפופים ומפותלים. הצמחים שנבחרו היו גמישים בהרבה מאלה שנזנחו – עד 175% יותר.

🔍 תובנות מדעיות: מה עומד מאחורי ההעדפות החומריות של השימפנזים?

החוקרת הראשית, ד"ר אלחנדרה פסקואל-גרידו מאוניברסיטת אוקספורד, לקחה עמה מכשיר נייד למדידת מאמץ מכני ובדקה אילו צמחים מעדיפים השימפנזים – ואילו לא. התוצאות היו חד־משמעיות: החומרים שנבחרו לדיג היו לא רק גמישים יותר, אלא גם שימשו בקביעות בקרב אוכלוסיית השימפנזים, בעוד שבמקבילים נוקשים יותר, שצמחו ממש ליד, לא היה כל עניין. 

המחקר מצא שבחירה כזו מתבצעת גם בקרב קהילות שימפנזים אחרות, אפילו באזורים המרוחקים עד 5,000 קילומטרים מגומבה. הדבר מרמז על מסורת תרבותית-טכנולוגית בקרב שימפנזים ועל תהליך למידה בין־דורי שמבוסס על צפייה, חיקוי והבנה מעשית של "פיזיקה עממית".

הפארק הלאומי גומבה, טנזניה. אמא שימפנזה והבייבי משחקים יחד

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Gombe National Park (@gombe.nationalpark)

🧠 לא רק מקלות: הבנה אינטואיטיבית של פיזיקה בטבע

החוקרים טוענים שהתופעה אינה מקרית. מדובר בתהליך החלטה קוגניטיבי שמבוסס על התאמה פונקציונלית של החומר למשימה. "זוהי עדות ברורה לכך ששימפנזים בוחרים חומרי גלם לפי תכונות מכאניות ספציפיות", מסבירה ד"ר פסקואל-גרידו. לדבריה, השילוב בין ביומכניקה והתנהגות בעלי חיים מאפשר להבין טוב יותר כיצד שימפנזים בוחנים ומעריכים חומרים לצורך בניית כלים.

ד"ר אדם ואן קסטרן ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית הוסיף כי למרות שחומרי עץ לא נשמרים בדרך כלל בממצאים ארכיאולוגיים, העקרונות המכאניים – כמו גמישות והתנגדות לעומס – נשמרים לאורך זמן ובין מינים שונים. "אלה בדיוק סוגי היכולות שהניחו את הבסיס למהפכה הטכנולוגית האנושית", הוא אומר.

🐦 תובנות נוספות מהטבע: גם ציפורים יודעות לבחור נכון

ממצא דומה עלה ממחקר שממצאיו פורסמו ב־Science Advances בשנת 2023, אשר מצא שציפורי קוקיה אפריקאיות בוחרות במדויק חומרים לריפוד קיניהן. הבחירה נעשית כך שתתקבל הטמפרטורה הרצויה בקן ותוגבר ההרתעה נגד טורפים – כלומר, גם כאן מתגלה שיקול מכאני־סביבתי מובהק.

המכנה המשותף בין שימפנזים לציפורים מלמד שהתבונה הזו, להבין אילו חומרים טובים לאילו שימושים, אינה בלעדית לאדם, ואינה דורשת שכל מופשט או שפה – אלא הסתכלות חכמה על העולם, עם מידה של ניסיון בין־דורי ולמידה סביבתית.

🧩 מה זה אומר עלינו, בני האדם?

היכולת לזהות ולבחור חומרים לפי תכונותיהם הפיזיקליות היא כנראה חלק בלתי נפרד מהתפתחות ההומינידית. המחקרים מצביעים על כך שהיכולות ההנדסיות האנושיות, שעל פניהן נראות מהפכניות וייחודיות, הן ככל הנראה המשך ישיר של תבונה קדומה ושורשית יותר – כזו שנטועה בטבע, נלמדת דרך חיקוי ומופיעה שוב ושוב לאורך האבולוציה.

העובדה שמקל טרמיטים קטן יכול ללמד אותנו על ראשית המהפכה הטכנולוגית של האנושות – היא תזכורת לכך שהטכנולוגיה שלנו לא נולדה במעבדה, אלא בטבע.

🔗 מקורות:

• Discover Wildlife:
  Chimpanzees act as engineers in their daily tasks
  פורסם ב־24 במרץ 2025

• ScienceDaily:
  Chimpanzees act as 'engineers', choosing materials based on structural and mechanical properties
  פורסם ב־24 במרץ 2025

• Science Advances:
  Functional material selection in nest-building birds
  פורסם ביולי 2023
  
  מקורות אלו נמצאו בסיוע ChatGPT.