"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
📈⚠️ המחלה הזו צפויה לזנק ביותר מ-100% עד 2050 – וזו רק ההתחלה
מספר האנשים שיחיו עם פרקינסון צפוי ליותר מלהכפיל את עצמו עד 2050 • מה הסיבות לעלייה, אילו אזורים יושפעו יותר – ואיך אפשר להיערך עם טיפול נכון?
אישה קשישה חיננית עם שיער כסוף; עיניה משקפות חוכמה וכוח. צילום: מידג'רני

📈⚠️ המחלה הזו צפויה לזנק ביותר מ-100% עד 2050 – וזו רק ההתחלה

מספר האנשים שיחיו עם פרקינסון צפוי ליותר מלהכפיל את עצמו עד 2050 • מה הסיבות לעלייה, אילו אזורים יושפעו יותר – ואיך אפשר להיערך עם טיפול נכון?

נאוה סילוורהפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר שפורסם ב-BMJ, (בריטיש מדיקל ג'ורנל), כתב עת רפואי בריטי מוביל, מצביע על כך שעד שנת 2050, מספר החולים במחלת פרקינסון ברחבי העולם יגיע לכ-25.2 מיליון, עלייה של 112% לעומת 2021.נתונים אלה מבוססים עלמחקרמ-2021, הכולל מידע מ-195 מדינות וטריטוריות.

🩺 המחסור בטיפול ונגישות: אתגר עולמי בהתמודדות עם המחלה

לפי נתוניארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעורי התחלואה והתמותה מהמחלה הזו עולים במהירות ברחבי העולם. המחלה משפיעה על התנועה, הבריאות הנפשית, השינה והתפקוד הכללי – ומובילה לעיתים קרובות לנכות חמורה ודמנציה. אף שאין ריפוי, טיפולים משולבים של תרופות, פיזיותרפיה וניתוחים יכולים להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים. עם זאת, במדינות רבות, בעיקר בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, אין נגישות מספקת לתרופות בסיסיות כמולבודופה, התרופה היעילה ביותר לטיפול בסימפטומים של המחלה, והיא פועלת על ידי העלאת רמות הדופמין במוח, מה שמשפר את התנועה והתפקוד היומיומי. מחסור במומחים מחריף את הפער, ולכן הכשרה של צוותי רפואה כלליים לאבחון ראשוני חיונית להתמודדות עם מגפת העתיד הזו.

🌍 חלוקה גיאוגרפית: מזרח אסיה בראש, אפריקה בתנופה

התחזיות מצביעות על כך שמזרח אסיה תוביל במספר החולים עם כ-10.9 מיליון מקרים עד 2050, ואחריה דרום אסיה עם 6.8 מיליון.העלייה המשמעותית ביותר צפויה במערב אפריקה שמדרום לסהרה, עם גידול של 292% לעומת 2021, בעוד שאירופה המרכזית והמזרחית תראה עלייה מתונה יותר של 28%.

👨‍👩‍👧‍👦 ההשפעה הרחבה: אתגר לבריאות הציבור

החוקרים מדגישים כי העלייה במספר החולים תהווה אתגר משמעותי למערכות הבריאות, למשפחות ולחברה כולה.הם קוראים למחקר נוסף לפיתוח תרופות חדשות, טכניקות הנדסה גנטית וטיפולי החלפת תאים, במטרה לשפר את איכות חיי החולים.

🧬 גורמים לעלייה: הזדקנות וגידול אוכלוסייה

החוקרים מציינים כי הזדקנות האוכלוסייה וגידולה הם הגורמים המרכזיים לעלייה הצפויה במספר החולים.עם זאת, הם מדגישים את הצורך במחקר נוסף כדי להבין את הגורמים המדויקים לעלייה זו, במיוחד בקרב גברים, במזרח אסיה ובמדינות עם פיתוח בינוני.

🏥 התמודדות עם האתגר: הצורך בתכנון מערכות בריאות

העלייה הצפויה במספר החולים מחייבת את מערכות הבריאות ברחבי העולם להיערך בהתאם.תכנון מוקדם ופיתוח אסטרטגיות טיפול יעילות יהיו חיוניים כדי להתמודד עם האתגר הגובר.

🔗 מקורות

WHO
BMJ
Global Health Data Exchange

מקורות הכתבה נמצאו בסיוע ChatGPT.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...