"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חמור צוחק בראש: מאבו-טבלה ועד בוראט
שחקנים ש’לובשים’ דמויות של זרים נלעגים מצליחים לבטא באמצעותן ביקורות חברתיות נוקבות לשני הכיוונים – גם זה שאליו מנסה הדמות לפנות וגם זה שממנו היא מגיעה. הנה כמה דוגמאות לשחקנים שעשו את זה עוד לפני יוני שרון
אבו טבלה. יוני שרון. צילום: אריק סולטן //

חמור צוחק בראש: מאבו-טבלה ועד בוראט

שחקנים ש’לובשים’ דמויות של זרים נלעגים מצליחים לבטא באמצעותן ביקורות חברתיות נוקבות לשני הכיוונים – גם זה שאליו מנסה הדמות לפנות וגם זה שממנו היא מגיעה. הנה כמה דוגמאות לשחקנים שעשו את זה עוד לפני יוני שרון

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אַבּוּ טַבְּלֶה הפך במלחמה הזו לאחת הדמויות המזוהות ביותר בציבור הישראלי. הגבר חסר המורא, בעל המבטא הכבד, שאינו מפחד לומר את האמת גם לישראלים וגם לערבים, תוך שהוא בולל בחן בין השפות, הצליח להפיל בפח לא מעטים שחשבו שמדובר באדם אמתי, ולא במוזיקאי ישראלי בשם יוני שרון.

שרון לא המציא את הגלגל: לא מעט דמויות קומיות הפכו את יוצריהן למפורסמים מאוד דווקא בשל אימוץ מבטאים ושפות שיוצריהן לא תמיד דברו על אופנן. ביקשנו מ-Claude להזכיר לנו כמה מהגדולים ביותר.

כשהעברית הופכת לנשק קומי

סאשה ברון כהן הוא כנראה הדוגמה המובהקת ביותר לתופעה הזו. הבריטי המשכיל, בוגר אוניברסיטת קיימברידג', ניצל את מעט העברית שלמד בבית היהודי שבו גדל ויצר את בוראט – דמות גרוטסקית של קזחסטאני חסר נימוס וטאקט שמדבר אנגלית קלוקלת ומתבל אותה במלים שרוב העולם היה בטוח שהן בקזחית, ורק הצופים כאן בארץ יכלו להבחין בזיוף.

המרגל שתקע את כולנו

מייק מאיירס אמנם לא זייף שפה, אך הקומיקאי הקנדי שגילם את המרגל אוסטין פאוארס בעל המבטא הבריטי המוגזם הפגין יכולת מדהימה לחקות את השפה והגינונים הבריטיים, והדמויות שגילם בסרטים הללו לא כיכבו הרבה מעבר לגבולותיהם, במערכונים ופרסומות, ואפילו הביאו לו ליהוקים לתפקידים אחרים שדרשו מבטאים דומים, כמו האוגר האהוב של דיסני, שרק.

המלצר מסביליה

אנדרו זאקס, שחקן בריטי יהודי-גרמני, הפך לאייקון קומי כאשר גילם את דמותו של מנואל, המלצר הספרדי חסר הכישורים בסדרה האגדית "המלון של פולטי" שיצר ג’ון קליז. למרות שנולד בברלין וגדל באנגליה, ובמשך השנים הודה כי אינו יודע כמעט אף מילה בספרדית, זאקס יצר דמות משכנעת של מהגר ספרדי מבוהל ולא מיומן, עם מבטא מוגזם וסגנון תקשורת קומי. לטענתו, רבים שפגשו אותו ברחוב הופתעו דווקא מכך שהוא דובר אנגלית על בוריה.

המשמעות האמנותית

התופעה הזו מציגה מזווית ייחודית את העומק האמנותי שבקומדיה: הקומיקאים הללו אינם רק מבדרים, אלא גם מציגים מראה חברתית המשקפת היבטים מורכבים של זהות, כוח וסטראוטיפים, על ידי שימוש בהומור להעלאת סוגיות חברתיות וביקורת פוליטית, והסתכלות דרך דמות הזר על עצמם ולהיפך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו