"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הכוכב הבא: הכוכב הקטן שמחזיק מערכת פלנטרית מפתיעה
כוכב ברנרד, שנחשב לבודד ושקט, התגלה כמערכת עם ארבעה כוכבי לכת קטנים. מה זה אומר על חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, ואיך גילוי כזה יכול לשנות את ההבנה שלנו על היקום?
המחשה של שבעה כוכבי לכת בשמי הלילה. צילום: Midjourney

הכוכב הבא: הכוכב הקטן שמחזיק מערכת פלנטרית מפתיעה

כוכב ברנרד, שנחשב לבודד ושקט, התגלה כמערכת עם ארבעה כוכבי לכת קטנים. מה זה אומר על חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, ואיך גילוי כזה יכול לשנות את ההבנה שלנו על היקום?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הכוכב הבודד שמתגלה כמערכת מלאה

כוכב ברנרד, ננס אדום עמום במרחק של כ-5.9 שנות אור מאיתנו, הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש אחרי מערכת אלפא קנטאורי. במשך שנים הוא נחשב לכוכב מבודד, אך מחקרים עדכניים חושפים שהוא מארח מערכת פלנטרית מרתקת.

הגילוי המפתיע: ארבעה כוכבי לכת קטנים

צוות חוקרים בינלאומי הצליח לזהות ארבעה כוכבי לכת קטנים, כנראה סלעיים, המקיפים את כוכב ברנרד. לכל אחד מהם מסה שגדולה פי שניים עד שלושה ממסת מאדים, והם מקיפים את הכוכב במסלולים קרובים. החוקרים הצליחו לזהות אותם באמצעות מדידות מדויקות של התנודות הזעירות של הכוכב, הנגרמות מכוח הכבידה של כוכבי הלכת.

מה הסיכוי לחיים שם?

כוכב ברנרד הוא ננס אדום קריר יחסית, ולכן כוכבי הלכת שלו אינם נמצאים באזור ישיב (היכן שתנאי הטמפרטורה מאפשרים מים נוזליים). עם זאת, המדענים לא פוסלים את האפשרות של קיום אטמוספרות או גופי מים תת-קרקעיים. גם אם התנאים אינם תומכים ישירות בחיים כפי שאנחנו מכירים אותם, הגילוי עצמו מרגש כי הוא מוכיח שמערכות פלנטריות נפוצות אפילו סביב כוכבים קטנים ועתיקים.

מה זה אומר עבור חקר היקום?

העובדה שכוכב קרוב יחסית לכדור הארץ מחזיק מערכת פלנטרית שלמה מרמזת שיש הרבה יותר כוכבי לכת ביקום מכפי שחשבנו. אם אפילו סביב כוכב קטן ולא בולט יש עולם שלם, מי יודע אילו הפתעות ממתינות לנו בכוכבים אחרים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו