"🧬 כשמדע פוגש מציאות: חיסונים לא גורמים לאוטיזם (אבל פאניקה כן) 😨"

חיסונים הם אחד ההישגים הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית, ובזכותם מחלות קטלניות שהיו נפוצות בעבר הפכו לנדירות ואף מוגרו לחלוטין. עם זאת, חששות ואי-הבנות סביב בטיחות החיסונים ממשיכים להתפשט, כאשר אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר היא הטענה כי חיסונים גורמים לאוטיזם.

מקור התפיסה השגויה הזו נעוץ במאמר שפורסם בסוף שנות התשעים וטען כי קיים קשר בין חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת ואדמת) לבין הופעת אוטיזם. המחקר התברר ככוזב ומוטה, נשלל על ידי הקהילה המדעית, ולבסוף הוסר מהפרסום, אך הנזק כבר נעשה. הפחדים שהתעוררו בקרב הורים המשיכו להתקיים, ובשילוב עם מידע שגוי ברשתות החברתיות, הם הובילו לירידה באמון הציבורי בחיסונים.

במציאות, אין כל ראיה מדעית שתומכת בקשר בין חיסונים לאוטיזם. מחקרים מקיפים שנערכו בעשורים האחרונים הראו כי חיסונים בטוחים ויעילים, וכי העלייה בשיעורי אבחון האוטיזם קשורה בעיקר לשינויים בקריטריונים האבחוניים ולמודעות גוברת לתסמונת. מה אומרים מחקרים מדעיים מרכזיים בנושא, מהם הגורמים האמיתיים לעלייה באבחון אוטיזם, ועד כמה חשובים החיסונים לבריאות הציבור.

איך מחקר גרוע הורס קריירה ויותר פאניקה מיותרת – המדריך של ד"ר וייקפילד

בשנת 1998, ד"ר אנדרו וייקפילד פרסם מחקר בכתב העת הרפואי The Lancet, שבו טען לקשר בין החיסון המשולש (MMR) נגד חצבת, חזרת ואדמת, לבין הופעת אוטיזם ומחלות מעיים. המחקר כלל 12 ילדים בלבד, וממצאיו עוררו דאגה בקרב הציבור הרחב. עם זאת, בהמשך התברר כי המחקר היה פגום מבחינה מתודולוגית ואתית. התגלה כי וייקפילד קיבל תשלום מעורכי דין שייצגו הורים לילדים עם אוטיזם, במטרה למצוא קשר בין החיסון לאוטיזם, דבר שלא דווח במחקר. בנוסף, התברר כי וייקפילד היה מעורב בפיתוח חיסון חלופי, מה שיצר ניגוד עניינים ברור. בעקבות זאת, בשנת 2010, The Lancet חזר בו מהפרסום, ווייקפילד איבד את רישיון הרפואה שלו.​

"כשחצי מיליון ילדים אומרים אחרת – אבל המיתוס מסרב למות"

לאחר פרסום המחקר של וייקפילד, נערכו מחקרים רבים בקנה מידה גדול שבדקו את הקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם. כל המחקרים הללו לא מצאו כל ראיה לקשר כזה. לדוגמה, מחקר דני שפורסם בשנת 2002 ב-New England Journal of Medicine, בחן למעלה מ-537,000 ילדים שנולדו בין השנים 1991 ל-1998, ולא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם בקרב הילדים המחוסנים. מחקר נוסף, שפורסם בשנת 2019 ב-Annals of Internal Medicine, בחן למעלה מ-650,000 ילדים שנולדו בין השנים 1999 ל-2010, והגיע למסקנות דומות. מחקרים אלו ואחרים חיזקו את המסקנה שאין קשר בין חיסונים להתפתחות אוטיזם.​

המומחים אמרו את דברם – חיסונים מצילים חיים (אבל לפייסבוק יש דעה אחרת)

ארגוני בריאות מובילים, כגון המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO), מציינים שאין כל ראיה מדעית לקשר בין חיסונים לאוטיזם. הם מדגישים את החשיבות של חיסונים במניעת מחלות קשות והצלת חיים. לדוגמה, ה-CDC מציין שהחיסונים הם הדרך הטובה ביותר להגן על ילדים מפני מחלות קשות. ה-WHO מדגיש שהחיסונים מצילים בין 3.5 ל-5 מיליון חיים מדי שנה.​

יותר מודעות, לא יותר מקרים – למה רואים עלייה באבחון אוטיזם?

העלייה בשיעורי האבחון של אוטיזם מעוררת שאלות לגבי הגורמים האפשריים. מחקרים מצביעים על כך שהעלייה נובעת בעיקר מהרחבת הקריטריונים לאבחון, מודעות מוגברת בקרב הציבור ואנשי המקצוע, ושיפור בתהליכי הסקירה והאבחון. לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Autism Research, מצא שהעלייה באבחון אוטיזם נובעת מהגדרה רחבה יותר של המצב ושיפור בתהליכי הסקירה. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שבנים מאובחנים עם אוטיזם בשיעור גבוה יותר מבנות, מה שמצביע על אפשרות של סימפטומים חבויים אצל בנות ואבחון מוקדם של קשיי מיומנויות מוטוריות אצל בנים.​

חיסונים: ההגנה הטובה ביותר שלא רק מצילה אותך, אלא גם את הסובבים אותך

חיסונים הם הכלי היעיל ביותר למניעת מחלות זיהומיות קשות. הם מגנים לא רק על הפרט המחוסן, אלא גם על הקהילה כולה באמצעות יצירת "חסינות עדר", המגנה על אלו שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות. לדוגמה, לפני הכנסת החיסון נגד חצבת, כ-400 עד 500 אנשים מתו מדי שנה מהמחלה בארצות הברית. כדי להשיג חסינות עדר נגד חצבת, נדרש שכ-95% מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים. באזורים שבהם שיעור ההתחסנות ירד, נצפו התפרצויות מחודשות של המחלה. כך, חיסונים לא רק מגנים על הפרט, אלא גם מונעים התפרצויות רחבות היקף של מחלות מדבקות.​

לסיכום – החיסונים בטוחים, האיומים מגיעים מהפחדים הלא מבוססים

הטענה כי חיסונים גורמים לאוטיזם מבוססת על מידע שגוי ומחקר שהופרך. הראיות המדעיות הברורות מצביעות על כך שאין קשר בין חיסונים להתפתחות אוטיזם. חשוב להסתמך על מקורות מידע מהימנים ומדעיים בקבלת החלטות בריאותיות, ולהבין את החשיבות הקריטית של חיסונים בהגנה על בריאות הציבור. החיסונים הם כלי מרכזי במניעת מחלות קשות והצלת חיים, והם בטוחים לשימוש.​