"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טעם החיים: מתברר שיש לנו קולטי טעם על העור

לא צריך להוציא לשון – ממילא יש לכם חיישני טעם על כל הגוף. מדענים גילו שטעם משמש את העור שלנו להגנה מפני חומרים מזיקים

,עודכן
0השמעה
בחורה מוציאה לשון. צילום: פידי באמצעות FLUX.1

יש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים על חוש הטעם: קודם התבשרנו, בשנים האחרונות, שחמשת הטעמים הם מלוח, חמוץ, מר, מתוק ואומאמי, ולא חריף – וכעת מתברר שבנוסף ללשון, לחיך ולגרון, יש לנו המוני קולטני טעם נוספים בגוף – אבל רק לטעם אחד. Claude מאכילה אותנו במידע פחות טעים, אבל מפתיע.

חוקרים מאוניברסיטת המדע של אוקאיאמה ביפן זיהו קולטני טעם מר בקרטינוציטים (תאי עור). קולטנים אלה, שעד כה נחשבו קיימים רק על הלשון, התגלו כמערכת הגנה חיונית המזהה ומרחיקה חומרים מזיקים מהעור.

המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קיוטו ואוניברסיטת טוקיוופורסם לפני כחצי שנה בכתב העת FASEB BioAdvances, חושף מנגנון הגנה ביולוגי שלא היה ידוע עד כה: כאשר חומרים מזיקים נקשרים לקולטנים אלה, הם מפעילים ‘משאבות פינוי’, המסלקות אותם מהתאים. תגלית זו פותחת אפשרויות חדשות לפיתוח אמצעי הגנה לעור וטיפולים אנטי-דלקתיים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם חומרים מזיקים שאינם יכולים להיות מזוהים על ידי קולטני טעם מר. במקרים כאלה, חומרים מזיקים מצטברים בתוך התאים, מה שעלול להוביל לנזק לעור ולדלקת.

טעם מר משמש כמערכת אזהרה ביולוגית, המתריעה בפני אורגניזמים על חומרים מזיקים פוטנציאליים. על הלשון, קולטני טעם מר מזהים חומרים מזיקים במזון, ומעוררים תגובת דחייה שמונעת בליעה. אולם, חומרים מזיקים יכולים לחדור לגוף לא רק דרך הפה, אלא גם דרך העור.

בניגוד ללשון, העור אינו חש מרירות כטעם. עם זאת, קרטינוציטים – קו ההגנה הראשון של העור – מכילים קולטני טעם מר המתפקדים כשומרי סף ביולוגיים. כך הם מזהים חומרים מזיקים החודרים לגוף ומפעילים מנגנונים לסילוקם, ותורמים להגנת העור.

מחקר זה הוא הראשון המדגים את התפקיד הביולוגי המגן של קולטני טעם מר בעור. התגלית פותחת אפשרויות חדשות לפיתוח חומרים מפעילי קולטנים בטוחים, כמו תכשירי הגנה וטיפולים אנטי-דלקתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר