"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם אנחנו באמת לבד? המדע שמאחורי חיפוש חיים בחלל

אסטרונומים משקיעים מיליארדים בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ – אבל האם אנחנו באמת קרובים לתשובה? מחקרים חדשים מצביעים על כוכבי לכת מבטיחים, טכנולוגיות חדשות, ואפילו סימנים שיכולים לשנות את כל מה שחשבנו

,עודכן
0השמעה
הלוגו של סוכנות החלל נאס"א במרכז קנדי שבארה"ב.. צילום: רויטרס

מחפשים שכנים גלקטיים: המסע למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ

מאז ומתמיד האנושות הביטה לשמיים ותהתה – האם אנחנו לבד? שאלה זו הפכה משאלה פילוסופית לשדה מחקר מדעי מתפתח, עם טכנולוגיות חדשות שמנסות לגלות חיים בחלל. מאדים, ירחים קפואים, ואפילו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – כל אחד מהם הוא יעד פוטנציאלי לגילוי הגדול של הדור: חיים מחוץ לכדור הארץ.

איך מחפשים חיים בחלל?

חוקרים משתמשים בכמה שיטות כדי לנסות ולגלות סימני חיים:

  1. חיפוש מים– היכן שיש מים, יש סיכוי טוב למצוא חיים. נאס"א ושותפותיה מחפשות עדויות למים נוזליים על כוכבי לכת וירחים שונים, כמו אירופה (ירחו של צדק) ואנסלדוס (ירחו של שבתאי).

  2. כימיה ביולוגית– טלסקופים מתקדמים כמו ג'יימס ווב סורקים אטמוספרות של כוכבי לכת רחוקים בניסיון לזהות חומרים שיכולים להצביע על חיים, כמו חמצן, מתאן ואוזון.

  3. איתור אותות חכמים– פרויקט SETI (חיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית) מקשיב לאותות רדיו מהיקום הרחב, בניסיון למצוא מסרים מתרבויות מתקדמות.

כוכבי הלכת שמסקרנים את החוקרים

לאחרונה, חוקרים גילו כמה כוכבי לכת במרחק סביר מאיתנו, שנמצאים ב"אזור הישיב" – כלומר, בטווח שבו התנאים מאפשרים קיום מים נוזליים. בין המועמדים הבולטים:

  • פרוקסימה b– כוכב לכת דומה לכדור הארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי.
  • TRAPPIST-1e– אחד מתוך שבעה כוכבי לכת במערכת מרוחקת, שחלקם עשויים להכיל אוקיינוסים.
  • קפלר-452b– מכונה "בן הדוד של כדור הארץ" בגלל הדמיון בתנאים הסביבתיים.

מה הסיכוי שנגלה חיים?

המדענים שהובאו לנו על ידי ChatGPT מאמינים שהשאלה אינה "האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ?" אלא "מתי נגלה אותם?". עם טכנולוגיות משוכללות יותר ויותר, סביר להניח שבעשורים הקרובים נקבל תשובה חד-משמעית – ואולי אפילו נמצא עדויות לחיים פשוטים או חכמים.

אז האם אנחנו לבד?

כרגע, אין לנו הוכחות חותכות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל כל שנה אנחנו מתקרבים יותר לתשובה. עד אז, נוכל רק להמשיך להרים עיניים לשמיים ולדמיין – מה אם, אי שם ביקום העצום הזה, יש מישהו שגם מחפש אותנו?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר