"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזמן עושה את שלו? איך מדענים מנסים לכופף את חוקי הפיזיקה

מסעות בזמן הם כבר לא רק נחלת המדע הבדיוני. חוקרים ברחבי העולם חוקרים האם אפשר לעקוף את מגבלות הזמן כפי שאנו מכירים אותן – והאם יום אחד נוכל לקפוץ לעתיד או לחזור לעבר

,עודכן
0השמעה
המחשה של בן אדם נכנס למכונת זמן. צילום: Midjourney

ממד הזמן – מה אנחנו באמת יודעים עליו?

בעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, הזמן זורם בקצב קבוע, מהעבר להווה ולעתיד. אבל הפיזיקה המודרנית מציעה מבט שונה. תורת היחסות של איינשטיין הראתה לנו שהזמן אינו מוחלט – הוא יכול להאט או להאיץ, בהתאם לתנועה ולכבידה. זה אומר שבמקרים מסוימים, תאורטית, אפשר לנוע בזמן אחרת ממה שאנו רגילים.

האם ניתן לקפוץ לעתיד?

נסיעה לעתיד אינה רק תיאוריה – היא כבר מתרחשת. אסטרונאוטים שחוזרים ממשימות ארוכות בחלל חווים "נסיעה בזמן" קטנה: בגלל המהירות הגבוהה שבה הם נעים, הזמן עבורם עובר קצת יותר לאט מאשר עבורנו בכדור הארץ. תופעה זו, שנקראת "דלית הזמן", נמדדה והוכחה בניסויים רבים. אמנם מדובר בהבדלים של אלפיות שנייה בלבד, אך העיקרון עובד.

כדי לקפוץ לעתיד בצורה משמעותית יותר, נצטרך לנוע במהירות הקרובה למהירות האור – מה שעדיין אינו אפשרי טכנולוגית. אך אם נוכל לבנות חללית שתוכל להגיע למהירויות כאלה, ניתן יהיה "לדלג" מאות שנים קדימה, כשעל הספינה יעברו רק כמה שנים בודדות.

ומה לגבי חזרה לעבר?

כאן העניינים מסתבכים. תורת היחסות אמנם מאפשרת מצבים מסוימים שבהם תנועה אחורה בזמן אפשרית, כמו חורים שחורים מסתוריים או "תולעים קוסמיות" – קיצורי דרך תיאורטיים ביקום שמחברים נקודות שונות במרחב ובזמן.

בשנות ה-90, הפיזיקאי קיפ תורן הציע מודל תאורטי של מכונת זמן המבוססת על חור תולעת, אך כדי לגרום לה לעבוד, יהיה צורך באנרגיה שלילית – חומר אקזוטי שעדיין לא ברור אם הוא קיים במציאות.

האם מסע בזמן הוא אפשרי?

מה הסיכוי שמסעות בזמן יהפכו למציאות?

נכון להיום, רוב המדענים מסכימים שאם מסע בזמן לעתיד הוא אפשרי, מסע לעבר הוא בעייתי בהרבה. ישנם פרדוקסים מפורסמים, כמו "פרדוקס הסבא" – מה יקרה אם תחזור לעבר ותמנע את לידתך?

עם זאת, חלק מהחוקרים מציעים שמסע לעבר עשוי להיות אפשרי בתוך יקומים מקבילים, שבהם כל שינוי יוצר מציאות חדשה, כך שאין סתירות פנימיות.

לסיכום: מכונת זמן בקרוב? כנראה שלא, אבל…

בעוד שהמדע טרם מצא דרך מעשית לבנות מכונת זמן, הרעיונות התיאורטיים ממשיכים להתפתח. מי יודע? אולי בעוד כמה מאות שנים, צאצאינו יוכלו לקרוא את הכתבה הזו ולצחוק על כמה שהיינו נאיביים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר