"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשגמלים ענקיים שוטטו בקוטב הצפוני – ומה זה אומר עלינו?

מאובנים שהתגלו בקוטב הצפוני מגלים שכמה מהגמלים הראשונים בעולם לא חיו במדבר – אלא בין קרחונים. איך הם שרדו בטמפרטורות הקפואות, ומה זה אומר על האבולוציה של החיות שאנחנו מכירים היום?

,עודכן
0השמעה
המחשה של גמלים בקוטב הצפוני. צילום: Midjourney

כן, פעם היו גמלים ענקיים – ובמקומות הכי לא צפויים

כשאנחנו חושבים על גמלים, אנחנו מיד מדמיינים דיונות חול אינסופיות, שמש קופחת ומסעות ארוכים במדבר. אבל מחקר חדש מגלה שבין הדיונות של הסהרה היו גם קרחונים – לפחות עבור אבותיהם הפרהיסטוריים של הגמלים.

מאובנים שהתגלו בקוטב הצפוני של קנדה הוכיחו שלפני כשלושה מיליון שנה, גמלים ענקיים – בגובה שלושה מטרים – שוטטו באזורי הטונדרה הקפואה. זה נשמע כמעט דמיוני, אבל הממצאים מספקים הצצה נדירה לאופן שבו בעלי חיים שרדו בתקופות קדומות ולכוחות האבולוציה שעיצבו אותם.


איך גמלים הצליחו לשרוד בקור הארקטי?

מדענים שחקרו את המאובנים הופתעו לגלות שגמלים, שלרוב משויכים לאקלים חם וצחיח, פיתחו תכונות שאפשרו להם לשרוד גם באזורים קפואים.

  • דבשת? לא רק למים.החוקרים מעריכים שהדבשות של אותם גמלים ענקיים שימשו לא רק לאגירת מים, אלא גם לאגירת שומן שיכול היה לעזור להם לשרוד חורפים קשים.
  • רגליים ארוכות ופרסות רחבות.ממש כמו בני דודיהם במדבר, הגמלים הקדומים היו מותאמים להליכה על קרקע רכה – רק שבמקום חול, הם נעו על שלג עמוק.
  • עיניים ואפים מותאמים לקור.ייתכן כי לגמלים אלו היו עפעפיים וגבות שהגנו עליהם מרוחות חזקות ומשלג, בדומה לאיך שהגמלים של ימינו מוגנים מסופות חול.

מה זה אומר על האבולוציה של הגמלים?

הממצא המרתק הזה משנה את כל מה שחשבנו על התפתחות הגמלים. מסתבר שהשורשים שלהם נמצאים דווקא באזורים קרים, ורק לאחר תקופות של שינוי אקלימי הם נדדו דרומה והפכו למלכי המדבר שאנו מכירים היום.

הגילוי גם מחזק את הקשר בין מיני בעלי חיים שונים. למשל, גמלי לאמה ואלפקות מדרום אמריקה הם קרובי משפחה רחוקים של הגמלים המדבריים, והמחקר החדש עוזר להבין כיצד הם התפשטו והתפתחו מאז.


מה זה אומר עלינו?

הגילוי של גמלים פרהיסטוריים בקוטב הצפוני לא רק מלמד אותנו על העבר, אלא גם מספק רמזים חשובים על העתיד.

  • הסתגלות לשינויי אקלים.אם גמלים הצליחו להסתגל מסביבות קפואות לחום קיצוני, אולי גם בעלי חיים אחרים יוכלו לשרוד את שינויי האקלים שאנו חווים היום.
  • שינויי סביבה פתאומיים.הממצאים מראים כיצד שינויים אקלימיים דרמטיים יכולים להשפיע על מינים שלמים – בדיוק כמו מה שמתרחש כיום עם ההתחממות הגלובלית.

בסופו של דבר, ChatGPT מציין כי המאובנים שהתגלו מהווים עוד תזכורת לכך שהטבע מלא בהפתעות. אולי בעתיד, כשיגלו עוד ממצאים חדשים, נצטרך לשנות שוב את כל מה שחשבנו על בעלי החיים שסביבנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר