"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"ניתוק" בין עבודה לחיים אישיים: איך לעשות זאת בלי ניתוח מוח
אחת הסדרות המדוברות בעולם היא "ניתוק", שהופקה על ידי בן סטילר עבור אפל TV+ ועונתה השנייה ‘משודרת’ בימים אלה. בסדרה, עובדים עוברים ניתוח שמחלק את מוחם לשניים – זה שפועל בשעות העבודה וזה שפועל ביתר הזמן. אך מחקרים מראים שאפילו אם הליך כזה היה אפשרי, הוא רחוק מלהיות הדרך הטובה להפיק את המירב מהחיים האישיים והמקצועיים בו-זמנית
אדם סקוט ובריט לואר ב"ניתוק". צילום: Apple TV+

"ניתוק" בין עבודה לחיים אישיים: איך לעשות זאת בלי ניתוח מוח

אחת הסדרות המדוברות בעולם היא "ניתוק", שהופקה על ידי בן סטילר עבור אפל TV+ ועונתה השנייה ‘משודרת’ בימים אלה. בסדרה, עובדים עוברים ניתוח שמחלק את מוחם לשניים – זה שפועל בשעות העבודה וזה שפועל ביתר הזמן. אך מחקרים מראים שאפילו אם הליך כזה היה אפשרי, הוא רחוק מלהיות הדרך הטובה להפיק את המירב מהחיים האישיים והמקצועיים בו-זמנית

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בעידן העבודה ההיברידית, הגבול בין הבית למשרד הולך ומיטשטש. הסדרה הפופולרית ביותר כרגע של אפל TV+, "ניתוק" ("Severance"), מציגה פתרון קיצוני – ניתוח מוח שמפצל את הזיכרון בין מה שקורה במשרד למה שקורה בבית. אבל האם באמת צריך להגיע עד כדי כך? בעזרת Claude, נציג פתרון מעט פחות דרמטי (ודיסטופי).

מאז משבר הקורונה, דפוסי העבודה עברו שינוי דרמטי. נכון ל-2024, יותר משליש מהעובדים בתחומי הידע (לפחות בארה"ב) עדיין עובדים באופן היברידי, המשלב עבודה מהבית עם הגעה למשרד. חלקם אף עברו לעבודה מרחוק באופן קבוע, מה שמאפשר להם לחיות כ"נוודים דיגיטליים" ולעבוד במדינת מוצאם בעודם עוברים בין מדינות אחרות, ובדרך כלל זולות יותר.

בעוד שהגמישות החדשה מביאה יתרונות רבים, היא גם מציבה אתגר משמעותי: כיצד מפרידים בין שעות העבודה לחיים האישיים כשהמשרד נמצא בחדר הסמוך? בניגוד לעובדים ה"מנותקים" בסדרה, שזכרונותיהם מפוצלים באופן מוחלט ו"מחליפים בדיסקט" ברגע שהם מגיעים למשרד, אנחנו צריכים למצוא דרכים בריאות יותר ליצור הפרדה.

הנה כמה דרכים מעשיות ליצירת גבולות בריאים בין העבודה לחיים האישיים:

  • 1. הגדרת מרחב עבודה ייעודי

במקום לעבוד מהמיטה או מהספה, קבעו פינת עבודה נפרדת בבית. בסוף יום העבודה, סגרו את הדלת לאותו חדר, או כסו את שולחן העבודה – פעולה סמלית שמסמנת מעבר בין "מצבים".

  • 2. קביעת שעות עבודה ברורות

הגדירו שעות עבודה קבועות והקפידו עליהן. הפעילו תגובה אוטומטית במייל מחוץ לשעות העבודה, והימנעו מלבדוק הודעות עבודה בזמנכם החופשי.

  • 3. יצירת טקסי מעבר

בדומה לנסיעה למשרד, צרו טקסים שמסמנים את תחילת וסוף יום העבודה: הליכה קצרה, מדיטציה, או אפילו החלפת בגדים.

  • חשיבות הבידול

בניגוד לדמויות ב"ניתוק", מחקרים מראים שניסיון לפצל את הזהות באופן מוחלט עלול להזיק. כשאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להביא את העצמי האותנטי שלנו לעבודה, אנחנו חווים סיפוק רב יותר בעבודה, פחות שחיקה, תחושת הגשמה עצמית ויכולת טובה יותר להסתגל למצבים חברתיים שונים.

  • המפתח לאיזון: משמעות

אחד הלקחים החשובים מ"ניתוק" הוא שעבודה חסרת משמעות פוגעת בבריאות הנפשית שלנו ומשפיעה על כל תחומי החיים. במקום לנסות "לכבות" את עצמכם בעבודה, נסו לחפש משמעות בתפקיד שלנו, ליצור סביבת עבודה חיובית, לתקשר באופן פתוח עם המנהלים על צרכינו ולהשקיע בפיתוח מקצועי שמעשיר אותנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו