"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על "כלבי עבודה" פשוט לא נכון

רעיית צאן, נחיית עיוורים, שמירה על בתים, רחרוח חומרי נפץ וסמים – כל התפקידים האלה נחשבים לכאלה שמיועדים לסוגים מסוימים של כלבים. האמת היא שאין דבר כזה

,עודכן
0השמעה
שוטר מסייר בדיזנגוף עם כלב גישוש. צילום: יהושע יוסף

התפישה הנפוצה לגבי כלבים במאות השנים האחרונות אומרת שגזעים מסוימים פותחו במיוחד לתפקידים ספציפיים: כך למשל, רועה גרמני אידיאלי למשטרה, “כלב דם" לחיפוש והצלה, ומלינואה בלגי לשירות צבאי. ההנחה הייתה שמבנה הגולגולת הייחודי שלהם העניק להם יתרון בביצוע משימותיהם – אבל מחקר חדששפורסם ב-Science Advances בשבוע האחרון, ומסוכם עבורנו ע"י Claude, מערער על כל מה שחשבנו שידענו.

צוות חוקרים בינלאומי ניתח את צורות הגולגולת התלת-ממדיות של 117 בעלי חיים ממשפחת הכלביים, כולל 40 גזעי כלבים מבויתים ו-18 מינים של חיות בר כמו זאבים ושועלים. התוצאות היו מפתיעות: למרות מאות שנים של טיפוח סלקטיבי שיצר מגוון עצום של כלבים – מצ'יוואווה זעירים ועד דנים גדולים – אין כמעט ראיות לכך שההבדלים במבנה הגולגולת הופכים גזעים מסוימים לטובים יותר בתפקידיהם המסורתיים.

"ב-200 השנים האחרונות, בני אדם יצרו מאות גזעי כלבים שנראים שונים מאוד ומתמחים לכאורה במשימות כמו רעייה, הגנה וגילוי ריחות", מסבירה לינדזי וולדרופ, מרצה למדעי החיים באוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה. "הנחנו שהכלבים האלה נראים שונה כי הם מותאמים מבנית למשימות אלו – אבל המחקר שלנו מראה שלפחות בכל הנוגע לגולגולת שלהם, הם אינם מותאמים במיוחד למשימות הקשורות לגולגולת, כמו נשיכה ועבודת ריח".

צוות המחקר השתמש בטכנולוגיית סריקה מתקדמת ליצירת מודלים תלת-ממדיים מפורטים של גולגלות כלבים מאוספי מוזיאון. הם מיפו נקודות מפתח בכל גולגולת, כמו אורך החוטם, מבנה הלסת ופרופורציות הגולגולת, והשוו מדדים אלה בין הגזעים השונים.

"הופתעתי מאוד מהדמיון הכללי שראינו ברוב גולגולות הכלבים", מודה ניקולס הברון, המחבר הראשי של המחקר. "בני אדם השקיעו כל כך הרבה עבודה בטיפוח כדי לשנות את המראה החיצוני של חיות אלה, שציפיתי בכנות לראות קבוצות מובחנות כלשהן – אבל לא ראינו הרבה מזה".

כשהחוקרים בדקו גזעים המשמשים לגילוי ריחות או עבודת הגנה, הם לא מצאו התאמות גולגולת מובהקות שהיו נותנות לכלבים אלה יתרון כלשהו. הם חישבו מדדי כוח נשיכה עבור סוגי גולגולת שונים ולא מצאו הבדלים משמעותיים בין גזעים ששימשו היסטורית לעבודת נשיכה לבין גזעים אחרים בגודל דומה.

המחקר מערער על מיתוסים לגבי גזעים מסוימים שנחשבים מסוכנים יותר מאחרים. וולדרופ מציינת את שפע הדיווחים על כלבים מזנים מסוימים שתוקפים אנשים באופן קשה. "חלק מהאנשים טוענים שכלבים אלה ינשכו חזק יותר מכלבים אחרים באותו גודל, או שיש להם תכונות מיוחדות כמו 'לסתות ננעלות' שהופכות אותם למסוכנים במיוחד לבני אדם. המחקר שלנו מראה שזה פשוט לא נכון".

הגזעים היחידים שבלטו כשונים באמת היו אלה עם חוטם קצר במיוחד, כמו פאגים ובולדוגים. לגזעים שטוחי-פנים אלה יש צורות גולגולת שאינן דומות לכלבי בר כלשהם, מה שמרמז שתכונות אלו נבעו מהעדפות אנושיות, ולא מצרכים תפקודיים.

התוצאות מצביעות על כך שכלבי עבודה מוצלחים אינם נולדים עם תפקיד מיוחד – הצלחתם נובעת מאילוף, מזג ונחישות. עבור ארגונים הבוחרים כלבי עבודה, המשמעות היא שהמועמד המושלם עשוי להגיע בחבילה שונה מכפי שציפו. המחקר מציע שבמקום להגביל את מאגר המועמדים לגזעי עבודה מסורתיים על בסיס יתרונות פיזיים משוערים, ארגונים עשויים להפיק תועלת מבחינת מגוון רחב יותר של גזעים והתמקדות רבה יותר בתכונות התנהגותיות וכושר אימון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר