"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מועדון ה-27: איך נוצר המיתוס שהפך לאמונה תרבותית?

מותם של כוכבי רוק בגיל 27 הוליד את אחד המיתוסים הגדולים של עולם המוזיקה. האם באמת יש קללה מסתורית, או שזה רק צירוף מקרים שהפך לאמונה תרבותית? הכירו את העובדות והפסיכולוגיה שמאחורי המיתוס, ולדרך שבה סיפורים כאלה נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ה

,עודכן
0השמעה
איימי ויינהאוס. צילום: AFP

האם מוזיקאים מפורסמים באמת מתים יותר בגיל 27, או שמא מדובר בעוד אגדה אורבנית שמושרשת בתרבות הפופולרית? המיתוס סביב "מועדון ה-27" נולד כתוצאה ממספר מקרים טראגיים שבהם מוזיקאים אייקונים כמו ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין ואיימי ויינהאוס הלכו לעולמם בגיל זהה.

אך האם מדובר בתופעה בעלת בסיס סטטיסטי אמיתי או שמדובר בצירוף מקרים שהפך למיתוס שנחרט בזיכרון הקולקטיבי? במאמר זה נבחן את המקור למיתוס, נצלול אל תוך מחקרים מדעיים, ונבין כיצד נוצרים אמונות תפלות שמושרשות בתרבות שלנו.

מיתולוגיה מספרים: האם הנתונים תומכים במיתוס?

מחקרים מדעיים שהתמקדו בנושא ניסו לבדוק האם ישנה סטטיסטיקה התומכת בכך שגיל 27 מהווה "גיל מקולל" עבור מוזיקאים. מחקר מקיף שהתפרסם ב-British Medical Journalבשנת 2011 בדק את מקרי המוות של מאות מוזיקאים מפורסמים וגילה כי אין עלייה משמעותית בשיעור התמותה בגיל זה. למעשה, הסיכון למוות בקרב מוזיקאים גבוה יותר מכלל האוכלוסייה, אך אין לכך קשר לגיל 27 בפרט.

המחקר מצא כי מוזיקאים בעלי קריירה מצליחה נוטים לחיות חיים מלאי לחץ, התמכרויות, ושימוש יתר באלכוהול וסמים – גורמים שמעלים את הסיכון לתמותה בגיל צעיר באופן כללי, אך לא באופן ספציפי בגיל 27. מעבר לכך, המחקר זיהה דפוסים דומים גם בגילאים אחרים כמו 25 ו-32, מה שמוכיח שהמיתוס הוא לא יותר מתופעה של תשומת לב סלקטיבית.

האבן שהתגלגלה למותה בטרם עת. בריאן ג'ונס

האם אנחנו פשוט רואים תבניות שלא באמת קיימות?

המוח האנושי בנוי לזהות דפוסים – גם כאשר הם אינם קיימים. תופעה זו נקראתאפופניה(Apophenia) והיא גורמת לנו למצוא משמעות בקשרים אקראיים. כשאנחנו שומעים על מספר מוזיקאים מפורסמים שמתו בגיל 27, אנחנו נוטים להאמין שקיים חוקיות מסוימת מאחורי זה, אף על פי שמדובר בצירוף מקרים בלבד.

הולדת המיתוס: איך הכול התחיל?

מיתוס "מועדון ה-27" לא הופיע יש מאין – הוא החל להתגבש בין השנים 1969 ל-1971, כאשר ארבעה מוזיקאים מהבולטים של אותה תקופה נפטרו בגיל זהה:

  • בריאן ג'ונס(1969) – הגיטריסט והמייסד של להקת הרולינג סטונז נמצא מת בבריכה שלו לאחר התמודדות ארוכה עם התמכרות לסמים ואלכוהול.
  • ג'ימי הנדריקס(1970) – גאון הגיטרה מת ממנת יתר של כדורי שינה משולבים עם אלכוהול.
  • ג'ניס ג'ופלין(1970) – כוכבת הרוק האייקונית מתה ממנת יתר של הרואין.
  • ג'ים מוריסון(1971) – סולן להקת "הדלתות" נמצא מת באמבטיה שלו בפריז, ככל הנראה עקב בעיות לב שנגרמו משימוש בסמים ואלכוהול.

    The Doors - Touch Me, הזמן חולף, אבל המורשת של ג'ים מוריסון נותרה נצחית

מותם של ארבעה כוכבים בזה אחר זה באותו גיל הוביל אנשים להתחיל לחשוב שמדובר ב"תבנית מסתורית". במשך השנים הבאות, המיתוס נותר ברקע, אך בשנת 1994, כאשרקורט קובייןהתאבד גם הוא בגיל 27, התופעה הפכה למיתוס מודרני. התקשורת זינקה על הסיפור והקבלה בין קוביין למוזיקאים משנות ה-70 הייתה בלתי נמנעת.

ואז, בשנת 2011, כאשראיימי ויינהאוסנפטרה כתוצאה מהרעלת אלכוהול בגיל 27 – המיתוס קיבל חיזוק נוסף. הציבור, שנחשף לעוד מקרה מוות טרגי בגיל זה, השתכנע בכך ש"מועדון ה-27" הוא לא צירוף מקרים, אלא תופעה של ממש.

למה אנחנו מאמינים במיתוסים כאלה?

המיתוס של "מועדון ה-27" הוא דוגמה קלאסית לאופן שבו נוצרים אמונות תפלות ונרטיבים תרבותיים. קיימים מספר גורמים שגורמים למיתוסים כאלה להשתרש:

1. הדגש על מקרים חריגים

אנשים לא שמים לב למאות מוזיקאים שנפטרים בגילאים אחרים, אלא רק למקרים הבודדים שמתאימים לסיפור. כתוצאה מכך, נוצר רושם שגיל 27 הוא מיוחד, בעוד שבמציאות, מקרי מוות בגילאים אחרים פשוט מקבלים פחות תשומת לב.

מנת יתר. ג'ניס ג'ופלין,צילום: GettyImages

2. חיזוק תקשורתי ונרטיב תרבותי

התקשורת אוהבת נרטיבים סנסציוניים – וכשסיפור כמו "מועדון ה-27" משתלב בתרבות הפופולרית, הוא הופך ל"מיתוס אמיתי". סרטים, שירים ודיווחים בתקשורת מחזקים את התחושה שיש כאן משהו אמיתי, גם אם אין לכך שום בסיס מדעי.

3. תופעת הנבואה המגשימה את עצמה

כאשר מוזיקאים צעירים שומעים על המיתוס, חלקם מתחילים לחשוש ממנו או להתעסק בו. קורט קוביין, למשל, היה מודע היטב למיתוס ואף אמר פעם שהוא עשוי למות בגיל 27. אמירות כאלה יכולות להשפיע פסיכולוגית ולהוביל אנשים לקבל החלטות מסוכנות שעלולות לתרום לתופעה.

אמר פעם שהוא עשוי למות בגיל 27. קורט קוביין,צילום: AP

מיתוס נצחי או אגדה שתיעלם?

למרות שהוכח שוב ושוב שאין ביסוס סטטיסטי למיתוס של "מועדון ה-27", הוא ממשיך להתקיים בתודעה הציבורית. הסיבה לכך היא לא נתונים או מדע, אלא האופן שבו בני אדם נמשכים לסיפורים ולנרטיבים שמספקים משמעות לאירועים אקראיים.

מיתוסים כמו "מועדון ה-27" מראים כיצד התרבות שלנו מעצבת את התפיסה שלנו לגבי המציאות. למרות שאין סיבה הגיונית להאמין שיש משהו מיוחד בגיל הזה, הסיפור שלו ימשיך לרדוף את עולם המוזיקה ולקבל חיים משלו – הרבה מעבר למה שהעובדות מצביעות עליו.

מקורות מידע אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע ChatGPT:

  • British Medical Journal
  • Phys.org
  • scientificamerican
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר