סלבדור דאלי והיהדות: בין סוריאליזם, מקרא וציונות

סלבדור דאלי, מגדולי האמנים של המאה ה-20, היה ידוע בגישתו האקסצנטרית, בפרובוקציות הבלתי פוסקות שלו ובציורים הסוריאליסטיים שהפכו לאייקוניים. למרות היותו קתולי, היה לו חיבור מיוחד לעם היהודי ולמדינת ישראל, חיבור שבא לידי ביטוי ביצירותיו, בפרשנותו הייחודית לסיפורי המקרא ובמעורבותו ביצירות שעסקו בציונות ובהיסטוריה היהודית.

דאלי ראה ביהדות מקור השראה רב-עוצמה, גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה אמנותית. הוא האמין שלעם היהודי יש תפקיד מרכזי בהתפתחות התרבות האנושית, ואף טען פעם כי "המוח היהודי הוא אחד הדברים המרתקים ביותר עלי אדמות". גישה זו השפיעה על החלטתו לעסוק בדמויות תנ"כיות, בסמלים יהודיים ואף בנושאים הקשורים לשואה ולתקומת מדינת ישראל.

דאלי והיהדות: סקרנות, הערצה והשפעה רוחנית

לכל אורך חייו חיפש דאלי משמעות חדשה באמצעות פילוסופיה, מדע ומיסטיקה. בתקופה מסוימת נמשך אף לאלכימיה ולמתמטיקה, תחומים שבהם ראה דמיון לחשיבה היהודית העוסקת בניתוח מופשט וברעיונות פילוסופיים עמוקים.

במהלך השנים נחשף דאלי להוגים יהודים, לתולדות העם היהודי ולתנ"ך, מה שהפך אותו לאחד האמנים הלא-יהודים הבולטים שעסקו בנושאים יהודיים מתוך הערכה וכבוד. בניגוד לאמנים נוצרים רבים שתיארו סיפורים תנ"כיים דרך עדשה נוצרית מובהקת, דאלי ניסה להתקרב אל החוויה היהודית עצמה, תוך שימוש באלמנטים סוריאליסטיים שהעניקו עומק חדש למקרא ולמוטיבים יהודיים.

"פסל המנורה" בנמל התעופה בן-גוריון הוא אחת היצירות הבולטות המקשרות את דאלי למדינת ישראל. המנורה, אחד מהסמלים החשובים ביותר במסורת היהודית, קיבלה ביטוי ייחודי בפסל זה, המדגיש את הקשר שבין מסורת לחזון עתידי. הפסל נוצר ביוזמת משרד התרבות והספורט בשנת 1977, כחלק מיוזמה להנצחת המורשת היהודית בכניסה לישראל. בשנת 1980 הושלם והוצב בכניסה לנמל התעופה בן-גוריון, כאשר מאז הוא מקבל את פני הבאים, מסמל את ההמשכיות של העם היהודי ששב לארצו ואת האור המוביל אותו קדימה.

"המקרא של דאלי" – יצירותיו התנ"כיות

אחד הפרויקטים המרכזיים של דאלי בתחום היהודי היה יצירת סדרת ציורים ואיורים בהשראת סיפורי התנ"ך. הסדרה, שנקראה "המקרא של דאלי", כללה כ-105 יצירות שצוירו בטכניקת אקוורל והודפסו במהדורה מוגבלת.

הסדרה נוצרה בשנות ה-60 בעקבות הזמנה של אספן האמנות היהודי שמואל צורף, שרצה לחבר בין האמנות המודרנית לבין המורשת היהודית. דאלי לקח על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והשקיע זמן רב בלימוד הסיפורים המקראיים ובהבנת הסמלים והתיאורים ששימשו במסורת היהודית לאורך הדורות.

דוגמאות מסדרת המקרא:

• "אברהם, אברהם!" – הצגת עקדת יצחק בדרך מופשטת עם דגש על הדרמה הרגשית של הרגע.

• "משה ולוחות הברית" – תיאור דמותו של משה בקומפוזיציה מלאת אור וחזון.

• "יציאת מצרים" – שילוב של תנועה דינמית וסמלים תנ"כיים בולטים.

הסדרה התקבלה בהתלהבות רבה, ורבות מהיצירות מוצגות כיום במוזיאונים ובגלריות נחשבות בעולם.

"עלייה" – מחווה לציונות ולמדינת ישראל

ב-1968, במלאת 20 שנה להקמת מדינת ישראל, דאלי יצר סדרת יצירות נוספת בשם "עלייה" (ALIYAH) בהמשך להזמנתו על ידי המוציא לאור היהודי מוריס סיבר, דאלי יצר סדרה של 25 ציורי מדיה מעורבת, כולל גואש, צבעי מים ודיו הודית על נייר. הם שוכפלו כצילומים ופורסמו במהדורה מוגבלת המובאת בתיקייה עם מכתב הקדמה מאת דוד בן-גוריון.כדי להמחיש את המשמעויות השונות של המושג "עלייה", שאב דאלי השראה מהתנ"ך וגם מההיסטוריה בת זמננו והעניק ליצירותיו גישה סוריאליסטית המשלבת קומפוזיציות דינמיות, צבעים עזים ודימויים מופשטים.

דוגמאות מסדרת "עלייה":

• "Thou Hast Laid Me" ("הנחת אותי במעמקים" בהשראת ספר תהילים פרק פ"ח, פסוק ז': "הושבת אותי בבור תחתיות, בחשכה במצולות"), דמות מופשטת שרועה בתנוחה נואשת, כסמל לסבלו של העם היהודי בגלות ולתקומתו. אחד האלמנטים הבולטים בציור הוא צלב קרס ברקע − השימוש בסמל טעון זה משמש כתזכורת מוחשית לרדיפות ולחיים תחת איום, אך גם כרקע לתהליך ההתחדשות והעלייה לארץ ישראל, המיוצג ביצירה כמעבר מכאב לתקווה.

• "עלייה: הלידה המחדש של ישראל", ציור הנושא של הסדרה. דמות יהודית מיסטית העולה מתוך התוהו, מסמלת את תחיית העם לאחר השואה. הדמות נראית במצב של תנועה והתעלות, תוך העברת תחושת מעבר מכאב לתקווה. מגן דוד הדגל, סמל יהודי מרכזי, מייצג כמובן את הרעיון של התחייה הלאומית והשיבה לציון. דאלי משתמש בטכניקות גואש, צבעי מים ודיו הודית, ומשלב סוריאליזם דינמי כדי להמחיש את עוצמת הרגע.
• "אליהו גולומב". תיאור אוניית המעפילים שנשאה את שמו של מפקד "ההגנה" מפליגה לארץ ישראל ב-1946 כשעל סיפונה בני נוער, פרטיזנים וניצולי מחנות ריכוז והשמדה מאיטליה. 

סדרת "עלייה" ממשיכה להופיע בתערוכות ברחבי העולם ונחשבת לאחת המחוות האמנותיות הבולטות להקמת מדינת ישראל.

מדינת ישראל בעיניו של דאלי

בשנת 1975, יצר דאלי סדרת תחריטים בשם "שניים עשר שבטי ישראל" שבה ניתן לראות השפעה עמוקה של סמלים יהודיים מסורתיים, לצד פרשנות אמנותית חופשית שמדגישה את כוחו של העם היהודי ועמידתו האיתנה לאורך הדורות. סדרת 12 היצירות שכל אחד מהם מוקדש לשבט אחר, שילבה את גישתו הסוריאליסטית עם המורשת היהודית. בנוסף לתחריט ידני, ההטכניקה כללה גם צבעי מים והדפסים במהדורה מוגבלת.

דוגמאות מבסדרת "שנים עשר שבטי ישראל":

• "שבט יהודה" – תיאור שני אריות עוצמתיים המסמלים כוח ומלוכה, בהשראת ברכת יעקב "גור אריה יהודה".

• "שבט לוי" – דמות כהן לבוש גלימה מסורתית, מוקפת בהילה של קדושה.

• "שבט ראובן" – קומפוזיציה דינמית המתארת את הניגוד בין כוח לרגש.

• "שבט שמעון" – שימוש בצבעים עזים ותנועה סוערת, הממחישים את אופיו הלוחמני של השבט.

• "שבט זבולון" – תיאור ספינה בלב ים, המייצגת את מסורת הסחר והקשר של השבט לים.

• "שבט יששכר" – דמות חכם שקוע בלימוד, מסמלת את הקשר בין השבט לבין חוכמה ותורה.

שני אריות עוצמתיים מסמלים כוח, מלוכה והמשכיות. "יהודה" מתוך הסדרה "12 שבטי ישראל", דאלי, 1973

התייחסות לשואה ולאנטישמיות

כמי שחי ויצר בתקופת מלחמת העולם השנייה, דאלי לא נותר אדיש לזוועות השואה. הוא לא הרבה לעסוק ישירות בנושא, אך בכמה מיצירותיו ניתן לזהות התייחסות ברורה להשמדת היהודים ולזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.

אחת הדוגמאות לכך היא היצירה "שואה וזיכרון", בה ניתן לראות דמות מופשטת, הנראית כמתפוררת, במוטיב המזכיר גופות שאבדו בזמן המלחמה.

מורשתו והקשר ליהדות בעידן המודרני

הקשר של דאלי ליהדות לא הסתיים עם מותו, אלא ממשיך לעורר עניין עד היום. יצירותיו בנושא היהודי נמכרות בסכומי עתק, וחוקרי אמנות עוסקים בפרשנויות השונות שניתן להעניק לציורים בהם מופיעים סמלים יהודיים.

דאלי יצר חיבור עמוק עם המורשת היהודית דרך אמנותו, תוך שהוא מביא אליה פרשנות ייחודית המבוססת על חלום, דמיון וחזון סוריאליסטי נצחי.

מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע ChatGPT: 

• "The Biblia Dalí: Salvador Dalí's Biblical Illustrations", The Art Bulletin (1986).
• "Salvador Dalí and the Jews: A Surrealist’s Fascination with Jewish History", Journal of Jewish Art (1999).
• "Dalí: The Religious Paintings", Taschen (2003).
• "Surrealism and the Bible: Salvador Dalí’s Spiritual Odyssey", Modern Art Review (2011).
• "Dalí and Israel: Art, Politics and the Jewish State", Tel Aviv Museum Journal (2015).
• "The Holocaust and Salvador Dalí: Artistic Responses to Tragedy", History of Art Quarterly (2018).