"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפלצת מהעבר: הדינוזאור הענק שנחשף מחדש בזכות תצלומים אבודים

מחקר חדש חושף את טמרירפטור מרקגרפי, דינוזאור טורף שחי לפני 95 מיליון שנה במצרים. גילוי תצלומים ישנים ששרדו את מלחמת העולם השנייה שינה את ההבנה לגבי המגוון הביולוגי באפריקה.

,עודכן
0השמעה
"לא העלינו בדעתנו שנמצא מאובנים של דינוזאורים". צילום: Getty Images

בשנת 1944, במהלך הפצצה במלחמת העולם השנייה, אוסף מאובנים נדיר מאפריקה נחרב בשריפה. בין המאובנים האבודים היו שרידיו של דינוזאור טורף עצום שגודלו מרשים. כעת, כמעט 80 שנה מאוחר יותר, מחקר חדש מציג אותו מחדש: טמרירפטור מרקגרפי.

תגלית בארכיון

חוקרים מאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה גילו תצלומים נדירים בארכיונים שתיעדו את המאובנים לפני השמדתם. התמונות, שתוארכו לשנות ה-40, איפשרו לחוקרים לנתח את מאפייני הדינוזאור, למרות שהמאובנים עצמם אבדו מזמן.

"מה שראינו בתמונות ההיסטוריות הפתיע את כולנו," אמר מקסימיליאן קלרמן, המחבר הראשי של המחקר. "זיהינו מין דינוזאור טורף שונה לחלוטין, בלתי ידוע עד כה."

מי הוא טמרירפטור מרקגרפי?

הדינוזאור, ששמו נגזר מהשם המצרי העתיק תא-מרי, "הארץ המובטחת", ומהאספן ריצ'רד מרקגרף, חי באזור מצרים לפני כ-95 מיליון שנה. המאובנים הובילו את המדען ארנסט סטרומר לשייך אותו לקבוצת הקרכרודונטוזאורוס. אולם, מחקר מחודש בתצלומים חשף הבדלים משמעותיים, כולל קרן ייחודית, שיניים סימטריות ועיניים זעירות, שהובילו לזיהוי מין חדש.

המחשה של הדינוזאור,צילום: Midjourney

מה היה מיוחד בו?

אורכו של טמרירפטור מרקגרפי הגיע לכ-10 מטרים, והוא היה שונה משמעותית מקרכרודונטוזאורוס מאוחרים יותר שנמצאו במרוקו. ההבדלים הללו מרמזים על מגוון ביולוגי עשיר יותר ממה שהאמינו עד כה. "עבודה זו מראה שזה יכול להיות משתלם לפליאונטולוגים לחפור לא רק באדמה, אלא גם בארכיונים ישנים," הוסיף אוליבר ראוהוט, מחבר נוסף של המחקר.

סיפור ההרס והשימור

המאובנים המקוריים נשמרו באוסף המדינה הבווארי לפליאונטולוגיה וגיאולוגיה בגרמניה. אך ב-1944, במהלך הפצצה, הבניין שבו אוחסנו נהרס כליל. שנים לאחר מכן, חוקרים התבססו על איורים, הערות ותצלומי שחור-לבן ששרדו. גילוי התצלומים החדשים בארכיונים פתח פתח לניתוח מחודש ומעמיק של הדינוזאור.

משמעות הממצאים

ממצא זה אינו רק סיפור על מין חדש של דינוזאור, אלא גם עדות לחשיבות המחקר הארכיוני בשחזור ההיסטוריה. טמרירפטור מרקגרפי מוסיף נדבך חשוב להבנת המגוון הביולוגי של הדינוזאורים באפריקה בתקופת הקרטיקון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר