"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הר הגעש שמתחת לקרח: כשהקרח מפשיר, הסכנה מתחילה
באנטרקטיקה, הקרח הנמס לא רק מאיץ את עליית פני הים, אלא גם חושף פצצות געשיות מתקתקות. מדוע המסה זו גורמת להתעוררות הרי געש חבויים?
קרחון. צילום: MarinaTP / Shutterstock

הר הגעש שמתחת לקרח: כשהקרח מפשיר, הסכנה מתחילה

באנטרקטיקה, הקרח הנמס לא רק מאיץ את עליית פני הים, אלא גם חושף פצצות געשיות מתקתקות. מדוע המסה זו גורמת להתעוררות הרי געש חבויים?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מתחת לשכבות הקרח העצומות של אנטרקטיקה מסתתרת תופעה מסוכנת שלא זוכה למספיק תשומת לב: מעל ל-100 הרי געש חבויים יכולים להתעורר כתוצאה מהמסת הקרח המואצת. מחקר חדש שפורסם בכתב העתGeochemistry, Geophysics, Geosystemsחושף שדווקא הקרח — שנראה יציב ואיתן — משמש כ"פקק" טבעי שמונע מהמגמה להתפרץ. אך כאשר הקרח נמס, השפעותיו עלולות להיות הרסניות.

איך זה עובד?

משקל הקרח העצום מעל הרי הגעש פועל כמו מכסה שמונע מהמגמה לעלות. כשהקרח מפשיר ומסתו יורדת, הלחץ מתפוגג, והמגמה משתחררת — מה שיכול להוביל להתפרצויות געשיות. לפי החוקרים, המסת הקרח מאיצה תהליכים אלו, כשהיא מאפשרת למגמה להתרחב ולהגביר לחץ בתאים הגעשיים. בנוסף, התרחבות זו מלווה ביצירת בועות גז כמו פחמן דו-חמצני ומים, המגבירות עוד יותר את הסיכוי להתפרצויות.

מה מגלות הסימולציות?

חוקרים מאוניברסיטת בראון ביצעו למעלה מ-4,000 סימולציות מחשב כדי לחזות את ההשפעות של המסת הקרח. בתרחיש מסוים, הם דימו הסרה של שכבת קרח בעובי 1,000 מטר על פני 300 שנה. התוצאות היו ברורות: פעילות געשית מוגברת ועלייה בגודל ההתפרצויות. יתרה מכך, הם מצאו שלולאת משוב מסוכנת נוצרת: התפרצות הרי הגעש מאיצה את המסת הקרח, מה שמוביל לפעילות געשית נוספת.

השפעות גלובליות חמורות

בעוד שהתפרצויות געשיות באנטרקטיקה אינן מהוות איום ישיר על אוכלוסיות, ההשלכות העקיפות עלולות להיות דרמטיות. לבה, חום ואפר מההתפרצויות עלולים להמיס מיליוני מטרים מעוקבים של קרח מדי שנה, מה שיגרום לעליית פני הים בקצב מהיר יותר. הערכות מצביעות על קריסה כמעט מוחלטת של קרחון מערב אנטרקטיקה עד שנת 2300, אך לולאת המשוב בין הקרח לפעילות הגעשית עלולה להאיץ את התהליך.

נתונים היסטוריים — אזהרה לעתיד

חוקרים השוו את הנתונים באנטרקטיקה לממצאים מהרי האנדים בדרום אמריקה. הם מצאו הקבלות ברורות בין המסת קרחונים פטגוניים לבין פעילות געשית מוגברת בהרי געש כמו קלבוקו ופויואה-קורדון קאויה. המחקר תומך בתיאוריה שהמסת קרח מובילה לפעילות געשית מוגברת במקומות נוספים בעולם.

למה זה חשוב?

הממצאים משמשים תזכורת לעובדה שהשפעות שינויי האקלים חורגות מעבר להמסה ולעליית פני הים. הרי געש חבויים באנטרקטיקה הם פצצות זמן מתקתקות שיכולות לשנות את מאזן הכוחות של הטבע. התפרצויות מוגברות עלולות להשפיע לא רק על הקרחונים אלא גם על האקלים הגלובלי.

המסקנה

בעולם שבו הקרח נמס בקצב מואץ, חשוב להבין את כל ההשלכות — כולל אלו שמתחת לפני השטח. המחקר מדגיש את הצורך בנקיטת צעדים דחופים למניעת שינויי אקלים ולהכנה לתרחישים עתידיים שעלולים לשנות את פני כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו