"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צבי הנינג'ה: מי אמר שאין קליטה בים?

צבי הים, חברים נאמנים של הטבע, עזרו לחוקרים למפות כרי עשב-ים חדשים ועמוקים בים האדום. איך חיישנים על גבם חשפו 34 אזורים שלא נודעו בעבר?

,עודכן
0השמעה
המחשה לצבי ים בתוך המים. צילום: Midjourney

צבים, חוקרים ומה שביניהם

צבי הים, אחת החיות המרתקות בעולם הימי, סייעו לאחרונה לחוקרים לגלות 34 אזורים חדשים של עשב-ים בים האדום. התגלית, שפורסמה על ידי חוקרים מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה (KAUST), העלתה את השטח הידוע של כרי עשב-ים בים האדום ב-15%.

המחקר, שנעשה בשיתוף עם ממשלת קווינסלנד באוסטרליה, הובל על ידי פרופסור קרלוס דוארטה, מומחה למדעי הים. דוארטה הסביר כי חקר דפוסי הצלילה והתנועה של צבי הים איפשר לחוקרים לזהות אזורי עשב-ים חדשים בעומקים שלא היו נגישים קודם לכן באמצעים רגילים.

איך צבים הפכו לכלי מחקר?

לווייני צילום יכולים למפות אזורי עשב-ים רק בעומק של עד חמישה מטרים, אך צבי הים לוקחים אותנו הרבה יותר רחוק. בעזרת חיישנים שהותקנו על גבם של 53 צבים, הצליחו החוקרים לעקוב אחרי דפוסי התנועה שלהם ולגלות אזורים עשבוניים עד לעומק של 70 מטרים. "צבים הם כמו רובוטים טבעיים שמבצעים עבורנו עבודת שטח מעולה," ציין אחד החוקרים.

המעקב אחר הצלילות של הצבים, במיוחד באזורים עמוקים ולא מוארים היטב, הוביל לתגליות מפתיעות על תפוצת עשב הים – מערכת אקולוגית קריטית עבור מגוון רחב של יצורים ימיים.

צבי ים, מגלים אזורים חדשים מתחת למים

למה זה חשוב?

עשב-ים הוא לא רק מקום מחיה לצבים ולדגים; הוא גם גורם משמעותי בקליטת פחמן מהאטמוספירה ומניעת שחיקת קרקעית הים. לכן, הרחבת הידע שלנו על תפוצתו בים האדום מספקת כלים חשובים לשמירה על המערכת האקולוגית הימית.

פרופסור דוארטה הוסיף כי המידע שנאסף מצבים יכול להיות קריטי לתכנון שמורות טבע ימיות ולשמירה על האיזון האקולוגי בים האדום. "מדובר בטכנולוגיה פשוטה יחסית עם השפעה עצומה," אמר.

מעבר למדע – תובנות מהים

המחקר הזה מדגים כיצד ניתן לשלב בין טכנולוגיה לחקר הטבע בצורה חדשנית ויעילה. מעבר לגילויים המדעיים, הוא מדגיש את החשיבות של יצורים כמו צבי הים במערכת האקולוגית הכוללת. התגלית האחרונה מהווה דוגמה לכך שכאשר בני אדם משתפים פעולה עם הטבע, כולם יוצאים נשכרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר