"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עם כל הכבוד לשפה, זה הדבר הכי ייחודי בבני אדם

היום, כשאנחנו יודעים שלדולפינים ולווייתנים יש שפה, לפילים יש שמות ושצמחים חולקים מידע באמצעות ריחות שונים שהם מפרישים, נמצא גורם אחר שמבדיל אותנו באופן דרמטי מכל בעל חיים אחר – והוא לא קשור לאינטליגנציה

,עודכן
0השמעה
ההבדל הוא לא השפה, אלא חילוף החומרים. אילוסטרציה. צילום: Joe / Pixabay

בני אדם הם יצור ייחודי: אנחנו בעלי החיים היחידים שיודעים להדליק אש, היחידים שמסוגלים להעביר מידע מגוון בדיבור וכתיבה, והיחידים שיודעים לבנות מכונות מתוחכמות יותר מאיתנו. אבל מתברר שיש גורם נוסף ולא פחות חשוב שהופך אותנו ליחידים מסוגנו על כדור הארץ. Claude מרחיבה על הגורם הזה.

מחקר חדש מאוניברסיטת הארוורד חושף שבני אדם מתאפיינים בקצב חילוף חומרים גבוה משמעותית מכל יונק אחר, כולל קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלנו – הקופים והשימפנזים. החוקרים מסבירים כי תכונה זו, הכוללת קצב חילוף חומרים גבוה הן במנוחה והן בפעילות, אפשרה לאבותינו הציידים-לקטים להשיג את כל המזון הדרוש להם, תוך כדי פיתוח מוח גדול יותר, הארכת תוחלת החיים והגדלת קצב הרבייה.

"בני האדם שונים באופן קיצוני מכל יצור שאנחנו מכירים עד כה מבחינת האופן שבו אנחנו משתמשים באנרגיה", אומר דניאל ליברמן, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת הארוורד ושותף למחקר,שפורסם לפני כחודשיים בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.

המחקר מאתגר את ההנחה המקובלת, לפיה קצב חילוף החומרים של בני אדם ופרימטים אחרים דומה או נמוך מהמצופה ביחס לגודל גופם. באמצעות שיטת השוואה חדשה, המתחשבת טוב יותר בגודל הגוף, טמפרטורת הסביבה ושומן גוף, החוקרים גילו כי בני אדם, בניגוד לרוב היונקים, כולל פרימטים אחרים, התפתחו כך שהם יכולים להימנע מהפשרה בין קצב חילוף חומרים במנוחה לבין זה בפעילות.

החוקרים מצאו כי קופים ושימפנזים התפתחו להשקיע כ-30%-50% יותר קלוריות בקצב חילוף החומרים במנוחה בהשוואה ליונקים אחרים בגודל דומה. בני האדם לקחו זאת צעד קדימה, ומשקיעים 60% יותר קלוריות מיונקים בגודל דומה.

"בני האדם לא רק הגדילו את קצב חילוף החומרים במנוחה מעבר למה שיש לשימפנזים וקופים, אלא – הודות ליכולת הייחודית שלנו לפזר חום באמצעות הזעה – הצלחנו גם להגביר את רמות הפעילות הגופנית שלנו מבלי להוריד את קצב חילוף החומרים במנוחה", מסביר אנדרו יגיאן, חוקר בכיר במעבדה של ליברמן.

מה כל זה אומר? קודם כל, זה אומר שבני אדם מותאמים לפעילות מתמדת, או כמעט כזו, מה שמעלה שאלות חשובות לגבי ההשפעה של אורח החיים המודרני, המאופיין בישיבה ממושכת ופעילות גופנית מועטה, על בריאותנו. החוקרים, מצידם, מתכננים להמשיך ולחקור את ההבדלים בחילוף החומרים בין אוכלוסיות אנושיות שונות – למשל, חקלאים המגדלים את כל מזונם ללא עזרת מכונות מראים רמות פעילות גופנית גבוהות משמעותית בהשוואה לציידים-לקטים ולאנשים בסביבות תעשייתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר