"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברשת החברתית הזו בינה מלאכותית כבר שולטת

השבוע נחשף כי אחת הרשתות החברתיות הגדולות בעולם, עם כמעט מיליארד משתמשים רשומים ויותר מ-300 מיליון פעילים מדי חודש, הפכה בשקט בשקט לכזו שבה רוב הפיד מיוצר ע"י AI. מה זה אומר על עתיד התקשורת בינינו?

,עודכן
0השמעה
הרשת החברתית האידיאלית ל-AI. אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות Dezgo

הבאזז סביב בינה מלאכותית גובה "קרבן" ראשון: לינקדאין הפכה לרשת החברתית הגדולה הראשונה שבה תוכן המיוצר על ידי AI מהווה את רוב הפוסטים הארוכים. על פי ניתוח עדכני של Originality AIשפורסם ע”י Wired, מעל 54% מהפוסטים באנגלית שאורכם עולה על 100 מילים הם כנראה תוצר של בינה מלאכותית, מה שמסמן שינוי שקט אך משמעותי באופן שבו אנשי מקצוע מציגים את עצמם באופן מקוון.

המעבר הזה לא הייתה פתאומי; מניתוח של כמעט 9,000 פוסטים ציבוריים ברשת החברתית שבבעלות מיקרוסופט, הסיקה החברה כי השימוש ב-AI נשאר מינימלי עד תחילת 2023, כאשר השקת ChatGPT הובילה לעלייה דרמטית של 189% בתוכן המיוצר על ידי בינה מלאכותית. מה שהופך את לינקדאין למקרה מבחן מרתק במיוחד הוא שהמעבר בה היה כה חלק – אולי מפני שסגנון התקשורת התאגידי האופייני לה היה מעט מלאכותי עוד לפני השתלטות ה-AI.

לינקדאין אף מעודדת את המגמה, ומציעה למנויים בתשלום גישה לכלי כתיבה מבוססי בינה מלאכותית עבור פוסטים, פרופילים והודעות. הפלטפורמה הפכה ל’מערכת אקולוגית’ משגשגת של יצירת תוכן מבוסס AI, החל מהודעות ברכה מזדמנות ועד למאמרי דעה מקצועיים. תעשיית בוטיק של כלים מתמחים מבוססי בינה מלאכותית צמחה כדי לעזור לאנשי מקצוע לשמור על נוכחות פעילה ברשת החברתית ה’מקצועית’.

עם זאת, משתמשים רבים מעדיפים מודלים נפוצים של בינה מלאכותית ליצירת התוכן שלהם. כותבי תוכן שונים משתמשים בכלים כמו Claude – שכתבה גם את רוב הכתבה הזו – ליצירת טיוטות עבור לקוחות בתעשיית הטכנולוגיה, בעוד דוברי שפות זרות מנצלים את הבינה המלאכותית לליטוש הניסוחים שלהם באנגלית.

העמדה הרשמית של החברה נשארת מדודה. ראש מחלקת הרלוונטיות של הפיד, אדם ווקייביץ', מדגיש שלמרות שהם לא עוקבים אחר סטטיסטיקות שימוש ב-AI, הם מתחזקים "הגנות חזקות" נגד תוכן באיכות נמוכה ותוכן כפול. החברה רואה ב-AI כלי עזר לכתיבה, ולא תחליף לרעיונות ומחשבות מקוריים.

התגובה למגמה מעורבת. חלק מהמשתמשים, כמו היזם זאק פוסדיק, מדווחים גם על מעורבות חיובית אך גם על ספקנות, תוך השוואה בין כלי כתיבה מבוססי AI לכלי עזר מקובלים כמו בדיקת איות. אחרים, כמו יועץ הטכנולוגיה ראקן בראהדני, גילו שהשקיפות לגבי השימוש בבינה מלאכותית עוזרת לשמור על אמון הקהל, מה שמרמז שאיכות התוכן חשובה יותר ממקורו – בדיוקכפי שכתבנו כאן אתמול.

המגמה מעלה שאלות רחבות לגבי עתיד התקשורת המקצועית. המקרה של לינקדאין ייחודי, משום שמדובר ממילא ברשת חברתית ממוקדת קריירה ועבודה, המעדיפה תקשורת מלוטשת וקונבנציונלית. הפלטפורמה הפכה בלי כוונה לשדה ניסוי אידיאלי לתוכן מבוסס AI, שבו הקו בין כתיבה אנושית לבין כתיבה שנוצרה על ידי מכונה כבר היה מטושטש במידת מה על ידי המוסכמות של השיח המקצועי.

עם זאת, השינוי עדיין מעורר מחלוקות: העלייה בתוכן המיוצר על ידי בינה מלאכותית הציתה דיונים על עתיד הכתיבה המקצועית ויצירת התוכן. מבקרים טוענים שכלי AI, שאומנו על כתיבה אנושית ללא קרדיט, עלולים להפחית הזדמנויות עבור כותבים ויוצרי תוכן מקצועיים. מספר תביעות משפטיות מאתגרות כיום את החוקיות של אימון בינה מלאכותית על חומר מוגן בזכויות יוצרים ללא אישור או תשלום.

המצב בלינקדאין עשויה להיות סנונית ראשונה לשינויים רחבים יותר ברשתות החברתיות. ככל שכלי כתיבה מבוססי בינה מלאכותית הופכים למתוחכמים ונגישים יותר, פלטפורמות אחרות עשויות לראות דפוס דומה. ההבדל המרכזי עשוי להיות שהאופי המקצועי של לינקדאין הופך אותה לייחודית ומתאימה להתפתחות זו – מקום שבו יעילות וליטוש לעתים קרובות חשובים יותר מאותנטיות וביטוי אישי. זהו הפרט שאיפשר לשינוי בלינקדאין לעבור כל כך חלק – התוכן בפלטפורמה שמר על "סגנון לינקדאיני" אופייני, ש-AI מצטיינת בחיקוי שלו. השאלה הגדולה כעת היא האם וכיצד היא תצליח לחדור גם לרשתות שבהן חוויות אישיות הן המרכז.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר