"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האדם נגד הבינה המלאכותית: האמת הכואבת נחשפת
מה לא אמרו עליה? שהיא בסך הכל מעתיקה, שהיא תחסל את היצירתיות, שהיא טיפשה כמו ילד בן 4, שהיא מתוחכמת יותר מהמנהיגים הערמומיים ביותר ועוד. כעת נחשף שאנחנו מוטים נגד בינה מלאכותית באופן שמעוור אותנו לאמת
אדם ורובוט עוטים כפפות איגרוף ומתכוננים לקרב. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX1.1

האדם נגד הבינה המלאכותית: האמת הכואבת נחשפת

מה לא אמרו עליה? שהיא בסך הכל מעתיקה, שהיא תחסל את היצירתיות, שהיא טיפשה כמו ילד בן 4, שהיא מתוחכמת יותר מהמנהיגים הערמומיים ביותר ועוד. כעת נחשף שאנחנו מוטים נגד בינה מלאכותית באופן שמעוור אותנו לאמת

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחקרים חדשים חושפים תמונה מורכבת ומטרידה אודות היחס שלנו ליצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. נעזרנו ב-Claude – אבל גם בעצמנו – כדי להסביר.

מה באמת אנחנו מעדיפים?

לפני שבועייםפורסם ב-Nature Scientific Reportsמחקר שהעלה ממצא מפתיע: קוראים שאינם מומחים לשירה לא מצליחים להבדיל בין שירה שנכתבה על ידי בינה מלאכותית לבין שירה של גדולי המשוררים המוכרים בקרב הקהל דובר האנגלית. יתרה מזאת – הם נוטים להעדיף את השירה המלאכותית, לפחות עד שמגלים להם את מקורה.

כאן מגיע טוויסט: מחקר אחר,שפורסם לפני חודשיים ב-Journal of Communication מבית אוקספורד, מראה תמונה הפוכה למדי; כשאנשיםחושביםשהם קוראים יצירה שנכתבה על ידי בינה מלאכותית – גם אם היא נכתבה למעשה בידי אדם – הם מגיבים אליה בשלילה. הם פחות מתחברים לסיפור, יותר ביקורתיים כלפיו, ופחות נסחפים לתוכו. ומעל הכל, יש להם הסברים מושכלים מאוד לגבי מה שלא טוב ביצירה של הבינה המלאכותית – שוב, גם אם למעשה הם קראו סיפור שנכתב על ידי אדם.

מה באמת קורה כאן?

המומחים מציעים מספר הסברים:

  1. חוסר היכרות: רוב האנשים לא קוראים שירה או סיפורת מסוגה עילית באופן קבוע, ולכן מתקשים להעריך אותן לעומק.
  2. העדפת הפשטות: הבינה המלאכותית נוטה ליצור שירים שקל יותר להבין – וזה מה שרוב האנשים מעדיפים.
  3. דעות קדומות: יש לנו דעות קדומות חזקות לגבי יצירה מלאכותית, שמשפיעות על האופן שבו אנחנו חווים אותה – אך כמובן שהיא קורית רק כאשר אנחנו מודעים לכך.

התוצאות האלה מעלות שאלות מטרידות אודות יכולתנו להעריך אמנות באופן אובייקטיבי, תפקידן של ציפיות מוקדמות בחוויה האמנותית ועתידה של היצירה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

ד"ר חַאוֹרַן צ'וּ, שהוביל את המחקר בו נחשפה ההטיה על בסיס דעות קדומות, מציין: "בינה מלאכותית טובה בכתיבת דברים עקביים, לוגיים ומובנים – אבל היא עדיין חלשה יותר מבני אדם בכתיבת סיפורים מרתקים".

אולי הלקח האמיתי הוא שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם היצירה עצמה, בלי קשר למקור. כי בסופו של דבר, המבחן האמיתי של יצירה טובה הוא ביכולת שלה לגעת בנו – בין אם כתב אותה אדם או מכונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו