"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשנות ה-60, האוקיינוס השמיע געגוע ברווז. בקרוב נגלה למה

החוקרים השתמשו באנטנה אקוסטית שנגררה מאחורי ספינה, כדי לזהות ולהקליט צלילי אוקיינוס מכל הכיוונים

,עודכן
0השמעה
האוקיינוס ההודי. צילום: AP

למעלה מארבעה עשורים לאחר שצלילי ה'ביו-דאק' המסתוריים הוקלטו לראשונה באוקיינוס הדרומי, חוקרים עשויים להיות קרובים לפענוח התעלומה. רוס צ'פמן, פרופסור אמריטוס לאקוסטיקה ימית באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה, הציג את עבודת צוותו בכנס ה-187 הווירטואלי של החברה האקוסטית של אמריקה, וסיפק ראיות נוספות לכך שמדובר בשיחה בין מספר בעלי חיים.

מחקרו של צ'פמן כלל ניתוח נתונים שהוקלטו במהלך ניסוי ביולי 1982, כאשר חוקרים מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון הקליטו צלילים קצרים מוזרים שדמו לגעגוע של ברווז בזמן יצירת תמונה קולית של אגן פיג'י הדרומי. הסדירות של הצלילים רמזה תחילה שהם אינם ממקור ביולוגי. לאחר ניתוח נוסף, צוותו של צ'פמן קבע שהצליל חייב היה להגיע מבעל חיים.

"גילינו שבדרך כלל היו מספר 'דוברים' במקומות שונים באוקיינוס, וכולם השמיעו את אותם צלילים", אמר צ'פמן. "ואז הדובר הראשון היה מפסיק לדבר ומקשיב לתגובות מאחרים". לדבריו, זה מצביע על האפשרות של שיחה בין חיות ממינים שונים.

קבוצת המדענים שבראשה עמד צ'פמן השתמשה באנטנה אקוסטית ובמיקרופונים שנגררו מאחורי ספינה, כדי לזהות ולהקליט צלילי אוקיינוס מכל הכיוונים. זה אפשר להם לאתר במדויק היכן נוצרו הצלילים הלא רגילים. למרות ממצאים אלה, לא היו ראיות עצמאיות של תצפיות נפרדות של לוויתנים שיכלו להשמיע את הצלילים בנתונים שנאספו בניו זילנד.

ב-2014 הצליחו מדענים לקשר את הצלילים שהושמעו ללווייתני מינקה אנטארקטיים באמצעות תגים שתיעדו את התנהגות הלווייתנים. עם זאת, גם אם הצליל אכן הופק על ידי לווייתני מינקה אנטארקטיים, עדיין נותרה תעלומה: מטרת הקריאות נותרה לא ידועה. "אולי הם דיברו על ארוחת ערב, אולי אלה היו הורים שדיברו עם ילדיהם, או אולי הם פשוט העירו על הספינה המשוגעת ההיא שלא הפסיקה לנוע הלוך ושוב וגררה את החבל הארוך הזה מאחוריה", אמר צ'פמן בהלצה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר