את הספגטי הדק ביותר בעולם לא תוכלו לאכול

חוקרים מיוניברסיטי קולג' בלונדון השיגו את מה שטבחים מפורסמים ונונות איטלקיות יכלו רק לחלום עליו: הם יצרו את הספגטי הדק ביותר בעולם. ההישג המדעי הזה, שפורסם בכתב העת Nanoscale Advances, הניב סיבי עמילן בעובי של 372 ננומטר בלבד – דק מאורך הגל של חלק מסוגי האור ואחד חלקי 200 מעובי שערה אנושית. Claude מסבירה לנו על מה ולמה בכלל צריך פסטה כל כך דקה.

למרות הכותרת הקולינרית המשעשעת, מטרת המחקר לא הייתה יצירת מנה חדשה למסעדות גורמה. סיבי הננו העשויים מעמילן – חומר שצמחים ירוקים מייצרים לאחסון עודפי גלוקוז – מציעים יישומים מבטיחים ברפואה; הם יכולים לשמש בתחבושות לריפוי פצעים (מכיוון שהם מאפשרים חדירת לחות, אך חוסמים חיידקים), כפיגומים להתחדשות עצם, ואף למתן תרופות.

כיצד יוצרים ספגטי מיקרוסקופי?

החוקרים השתמשו בטכניקה הנקראת אלקטרו-ספינינג (electrospinning), שבה חוטים של קמח ונוזל נמשכים דרך קצה מחט באמצעות מטען חשמלי. "בדיוק כמו בהכנת ספגטי רגיל, שבו דוחפים תערובת של מים וקמח דרך חורי מתכת", מסביר ד"ר אדם קלנסי מהמחלקה לכימיה בקולג’. "אנחנו עשינו את אותו הדבר – רק שמשכנו את תערובת הקמח באמצעות מטען חשמלי".

להשוואה, הפסטה הדקה ביותר הידועה עד כה היא "סו פילינדאו" ("חוטי האל"), המיוצרת ידנית בעיר נוארו שבאי סרדיניה. פסטה זו, ברוחב של כ-400 מיקרון, עבה פי 1,000 מהיצירה החדשה.

אתגרים ופתרונות

יצירת סיבי ננו מקמח מאתגרת יותר מאשר שימוש בעמילן טהור, כיוון שהזיהומים – החלבון והתאית – הופכים את התערובת לצמיגה יותר, ומקשים על יצירת סיבים. כדי להתגבר על כך, החוקרים השתמשו בחומצה פורמית במקום במים. החומצה מפרקת את המבנה הספירלי של העמילן (בדומה לתהליך הבישול), מה שמאפשר יצירת סיבים דקיקים. החומצה מתאדה כשהנודל "עף" באוויר אל לוח המתכת.

למרות ההישג המרשים, פרופסור גארת’ ויליאמס מבית הספר לרוקחות ב-UCL מציין בהומור: "לצערי, זה לא שימושי כפסטה, מכיוון שהיא תתבשל יתר על המידה בפחות משנייה, לפני שתספיקו להוציא אותה מהסיר". החוקרים מתכננים להמשיך ולחקור את תכונות המוצר, כולל מהירות התפרקותו, האינטראקציה שלו עם תאים, ואפשרויות הייצור שלו בקנה מידה גדול. המטרה היא לפתח פתרונות רפואיים חדשניים ויעילים, תוך שימוש בחומרים טבעיים ומתכלים.