"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפעולה הפשוטה הזו שורפת יותר קלוריות מריצה של חצי שעה

היא לוקחת רק כמה שניות ושורפת כמות קלוריות אדירה – אבל לצערנו, לעולם לא נוכל לנצל זאת כדי לשרוף שומן. למה? תשאלו תמנון

,עודכן
0השמעה
אצניות. צילום: freepik

מחקר חדש ומרתק חושף שתמנונים צורכים כמות קלוריות דומה לזו שאדם שורף בריצה של 30 דקות (ביחס למשקל הגוף) כאשר הם מחליפים צבע. על הפעולה הקטנה לכאורה שדורשת אנרגיה רבה נלמד עוד בעזרת Claude.

תמנונים הם אמני ההסוואה של עולם החי, המסוגלים לשנות את צבעם במהירות מדהימה כדי להפתיע טורפים או להסתתר מטרף. עד כה, העלות האנרגטית של יכולת מרשימה זו נותרה בגדר תעלומה. כעת, לראשונה, ביולוגים הצליחו למדוד כמה אנרגיה בעלי החיים הימיים שורפים עבור השינוי הצבעוני שלהם.

ד"ר קירט אונטנק, ביולוג ימי ופרופסור לביולוגיה באוניברסיטת וואלה וואלה בוושינגטון, מסביר: "כל הסתגלות בעולם החי מגיעה עם יתרונות ועלויות. ידענו הרבה על היתרונות של מערכת שינוי הצבע של התמנון, אבל עד עכשיו לא ידענו כמעט דבר על העלויות".

איך זה עובד?

כמו רכיכות אחרות, לתמנונים יש מערכת מיוחדת של איברים קטנים בעור הנקראים כְרוֹמַטוֹפוֹרים. כל כרומטופור הוא מעין שקית גמישה קטנה של פיגמנט, המוקפת בשרירים כמו חישורי גלגל. כאשר השרירים רפויים, שקית הפיגמנט מכווצת לנקודה קטנה שבדרך כלל קשה לראות. כאשר השרירים מתכווצים, הם מותחים את שקית הפיגמנט על פני שטח קטן של העור, והצבע שבתוכה נראה.

צפיפות הכרומטופורים בעור התמנון מרשימה במיוחד – 230 כרומטופורים לכל מילימטר מרובע. להשוואה, מסך מחשב נייד ברזולוציית 4K בגודל 13 אינץ' מכיל כ-180 פיקסלים למילימטר מרובע.

תמנון,צילום: Getty Images

במחקר החדש,שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, החוקרים אספו דגימות עור מ-17 תמנוני רובי ומדדו את צריכת החמצן במהלך התרחבות והתכווצות הכרומטופורים. הם השוו אותה לקצב חילוף החומרים במנוחה של כל תמנון. התוצאות הראו שתמנון ממוצע משתמש בכ-219 מיקרומול חמצן בשעה כדי לשנות צבע באופן מלא – כמות אנרגיה דומה לזו שהוא משתמש בה לכל שאר תפקודי הגוף במנוחה. כשהחוקרים חישבו את היחס לשטח הפנים של גוף האדם, הם גילו שאילו היה לנו עור משנה צבע כמו של תמנון, היינו שורפים כ-390 קלוריות נוספות ביום – כמות דומה לזו שנשרפת בריצה של 23 דקות.

לא רק תמנונים

תמנונים ורכיכות אינם בעלי החיים היחידים שיכולים לשנות צבע; היכולת הזו התפתחה באופן עצמאי במספר קבוצות של בעלי חיים, כולל דו-חיים, זוחלים, דגים, פרוקי רגליים ורכיכות. עם זאת, השינויים אצל רכיכות מהירים ומדויקים הרבה יותר. רוב בעלי החיים האחרים שיכולים לשנות צבע במהירות, כמו זיקיות, משתמשים בהורמונים לשליטה במערכת ובפיגמנטים בתוך התאים. שיטות אלה איטיות יותר, אך כנראה גם צורכות פחות אנרגיה.

החוקרים מקווים להשתמש במערכת שלהם למדידת צריכת האנרגיה במינים נוספים של רכיכות, כמו גם בתמנוני מעמקים, כדי להבין טוב יותר את חילופי האנרגיה הללו ולרכוש תובנות חדשות על הביולוגיה של תמנונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר