"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התגלית החדשה בפומפיי: בית מעוטר בציורי קיר "שובבים"

מצד אחד, הבית שתראו כאן קטן יחסית. מצד שני, הקירות בו מקושטים בציורים ארוטיים מנקרי-עיניים. ארכיאולוגים מאמינים כי הוא היה שייך לבני מעמד בינוני-גבוה טרי שהתפתח בעיר רגע לפני שנהרסה

,עודכן
0השמעה
בית פיידרה בפומפיי. צילום: הפארק הארכיאולוגי של פומפיי

בית קטן מעוטר בציורים ארוטיים משומרים היטב התגלה לאחרונה בחפירות בפומפיי. הבית, הידוע כ"בית פיידרה", התגלה במהלך חפירות ב"אינסולה דיי קסטי אמנטי", קבוצת מבנים שנפתחה לציבור השנה בעיר העתיקה שנקברה תחת שכבת אפר בהתפרצות הקטלנית של הר הגעש וזוב באיטליה בשנת 79 לספירה.

למרות גודלו הצנוע והיעדר האטריום המסורתי – חצר פנימית פתוחה הנפוצה באדריכלות הרומית – בית פיידרה מתאפיין ברמה יוצאת דופן של קישוטי קיר. הארכיאולוגים הדגישו את "האיכות יוצאת הדופן של הציורים על הקירות", וציינו שהם מתחרים באלה שנמצאו בבתים מפוארים יותר בסביבה.

אחד הציורים המרשימים ביותר מתאר את פיידרה, המלכה המיתולוגית של אתונה, ואת בנה החורג היפוליטוס. על פי האגדה היוונית, פיידרה התאהבה בהיפוליטוס, שדחה את חיזוריה. הסוף? טרגדיה יוונית. הציור מנציח את רגע הייאוש של פיידרה לאחר שנדחתה.

ציור קיר נוסף מציג סימפלגמה – מפגש מיני בין סאטיר לנימפה. סצנות כאלו משקפות גישה "חופשית" כלפי מיניות, שחדרה לתרבות של אותה תקופה. הקירות מעוטרים גם בציורים מורכבים המייצגים דמויות מיתולוגיות אחרות, כולל מה שמשוערים להיות תיעודים של ונוס ואדוניס ומשפט פריס, אם כי חלקם נפגעו מחפירות קודמות ולא ניתן לקבוע את תוכנם בוודאות.

חצר הבית כוללת לראריום – מקדש משפחתי נפוץ בבתים רומיים. הלראריום מעוטר במוטיבים של צמחים ובעלי חיים, כולל עופות דורסים, דרורים ושני נחשים מול מזבח עם פתח להקרבת קורבנות. בין הפריטים שהתגלו היו מחתה קרמית חסרת צבע, מנורה עם סימני שריפה ברורים, סכין ברזל עם ידית המסתיימת בוו מעגלי, תאנים מיובשות וענפים של תמציות ריחניות. קורבנות אלה מרמזים שטקסים בוצעו זמן קצר לפני ההתפרצות הקטסטרופלית, אולי בניסיון לבקש הגנה אלוהית.

"כאשר רומא נכנסה למאה השנייה לספירה, עבדים משוחררים רבים וסוחרים ממוצא צנוע הגיעו למעמד חברתי, בעוד שהכסף הישן דעך", הסביר גבריאל צוכטריגל, מנהל הפארק הארכיאולוגי.

מידותיו הצנועות של בית פיידרה, בשילוב עם הקישוטים המפוארים, מצביעים על כך שכנראה התגורר בו משפחה מהמעמד הבינוני – עבדים משוחררים או סוחרים אמידים, ששאפו לחקות את אורח החיים המפואר של האליטה. היעדר האטריום בבית מסמן סטייה מהעיצוב האדריכלי הרומי המסורתי. במקום להציג עושר באמצעות אזורי קבלה מרווחים, תושבים החלו לבטא את מעמדם באמצעות קישוטי פנים מנקרי עיניים, בגדים ותכשיטים. חוקרים מציעים שהתפתחות אדריכלית זו משקפת שינויים מודרניים בחיי הבית, שבהם מטבחים פתוחים ומרחבים משותפים הפכו נפוצים יותר ויותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר