"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הזבל: חוק ‘איסור’ על שקיות פלסטיק גרם לתוצאה הפוכה

חוקים האוסרים חלוקת שקיות חד-פעמיות לא באמת גורמים לצרכנים לפתח פתאום מודעות סביבתית, כך מגלה מחקר חדש על מדיניותצ סביבתית בארה"ב

,עודכן
0השמעה
חוק השקיות. כמעט לא הופחתה כמות הפסולת המועברת להטמנה. צילום: יהושע יוסף

מחקר חדש חושף ממצאים מפתיעים על ההשפעות ארוכות-הטווח של חוקים האוסרים על שימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. התוצאות מעלות שאלות מורכבות לגבי האפקטיביות של חקיקה סביבתית כפי שהיא נעשית היום. Claude מביאה את הפרטים.

צוות בהובלת פרופ' האי צ'ה מאוניברסיטת קליפורניה ריברסייד בחן את ההשפעות של איסור על שקיות פלסטיק בערים אוסטין ודאלאס שבטקסס. ממצאי המחקר,שפורסם ב-Journal of Marketing Research, היו מפתיעים מאוד: לאחר ביטול האיסור, התושבים המשיכו לקנות יותר שקיות פלסטיק מאשר לפני החלת החוק.

בדאלאס הוחל ב-2015 חוק שחייב גביית אגרה בת 5 סנט על שקיות חד-פעמיות. מאוחר יותר הוא בוטל בשל תביעה מצד יצרניות פלסטיק – אך 13 חודשים לאחר צניחה ראשונית במכירות של שקיות כאלו, הצריכה חזרה לרמתה המקורית;

באוסטין, שבה נאסר לחלוטין השימוש בשקיות חד-פעמיות מ-2013 ועד שבית המשפט העליון במדינה פסל איסורים כאלה, 18 חודשים לאחר ההחלטה, רכישת שקיות האשפה נשארה גבוהה ב-38.6% מהרמה המקורית.

פרופ' צ'ה מסביר כי לפני האיסור, צרכנים נהגו להשתמש בשקיות המרכול החינמיות כשקיות אשפה לפחי אשפה ביתיים. כאשר נאסרה חלוקת השקיות החינמיות, הם החלו לקנות שקיות אשפה ייעודיות – הרגל שנמשך גם לאחר ביטול האיסור. לכן, הוא טוען כי בסך הכל, המדיניות רשמה הצלחה יחסית – אם כי היא קטנה בהרבה מכפי שציפה לגלות.

הצוות הדגיש כי די בשינוי קטן בהתנהגות הצרכנים כדי לאזן את ההשפעה השלילית של רכישת השקיות הנוספות לפחי אשפה בייתיים: בדאלאס הפחתה של שקית אחת כל 7 ביקורים במרכול, ובאוסטין הפחתה של שקית אחת כל 5 ביקורים במרכול.

המחקר מדגיש מספר תובנות חשובות:

  1. השפעות של מדיניות סביבתית יכולות להימשך זמן רב לאחר ביטולה;
  2. ככל שהמדיניות נמשכת זמן רב יותר, כך השפעותיה מתמשכות יותר;
  3. יש לקחת בחשבון השפעות עקיפות ולא מכוונות של מדיניות סביבתית.

צ'ה מציין כי תופעות דומות נצפו במדיניות סביבתית בתחומים אחרים, כמו משקאות ממותקים והתייעלות אנרגטית. הממצאים מדגישים את הצורך בחשיבה מערכתית ומעמיקה בתכנון מדיניות סביבתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר