חוק הזבל: חוק ‘איסור’ על שקיות פלסטיק גרם לתוצאה הפוכה

מחקר חדש חושף ממצאים מפתיעים על ההשפעות ארוכות-הטווח של חוקים האוסרים על שימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. התוצאות מעלות שאלות מורכבות לגבי האפקטיביות של חקיקה סביבתית כפי שהיא נעשית היום. Claude מביאה את הפרטים.

צוות בהובלת פרופ' האי צ'ה מאוניברסיטת קליפורניה ריברסייד בחן את ההשפעות של איסור על שקיות פלסטיק בערים אוסטין ודאלאס שבטקסס. ממצאי המחקר,שפורסם ב-Journal of Marketing Research, היו מפתיעים מאוד: לאחר ביטול האיסור, התושבים המשיכו לקנות יותר שקיות פלסטיק מאשר לפני החלת החוק.

בדאלאס הוחל ב-2015 חוק שחייב גביית אגרה בת 5 סנט על שקיות חד-פעמיות. מאוחר יותר הוא בוטל בשל תביעה מצד יצרניות פלסטיק – אך 13 חודשים לאחר צניחה ראשונית במכירות של שקיות כאלו, הצריכה חזרה לרמתה המקורית;

באוסטין, שבה נאסר לחלוטין השימוש בשקיות חד-פעמיות מ-2013 ועד שבית המשפט העליון במדינה פסל איסורים כאלה, 18 חודשים לאחר ההחלטה, רכישת שקיות האשפה נשארה גבוהה ב-38.6% מהרמה המקורית.

פרופ' צ'ה מסביר כי לפני האיסור, צרכנים נהגו להשתמש בשקיות המרכול החינמיות כשקיות אשפה לפחי אשפה ביתיים. כאשר נאסרה חלוקת השקיות החינמיות, הם החלו לקנות שקיות אשפה ייעודיות – הרגל שנמשך גם לאחר ביטול האיסור. לכן, הוא טוען כי בסך הכל, המדיניות רשמה הצלחה יחסית – אם כי היא קטנה בהרבה מכפי שציפה לגלות.

הצוות הדגיש כי די בשינוי קטן בהתנהגות הצרכנים כדי לאזן את ההשפעה השלילית של רכישת השקיות הנוספות לפחי אשפה בייתיים: בדאלאס הפחתה של שקית אחת כל 7 ביקורים במרכול, ובאוסטין הפחתה של שקית אחת כל 5 ביקורים במרכול.

המחקר מדגיש מספר תובנות חשובות:

1. השפעות של מדיניות סביבתית יכולות להימשך זמן רב לאחר ביטולה;
2. ככל שהמדיניות נמשכת זמן רב יותר, כך השפעותיה מתמשכות יותר;
3. יש לקחת בחשבון השפעות עקיפות ולא מכוונות של מדיניות סביבתית.

צ'ה מציין כי תופעות דומות נצפו במדיניות סביבתית בתחומים אחרים, כמו משקאות ממותקים והתייעלות אנרגטית. הממצאים מדגישים את הצורך בחשיבה מערכתית ומעמיקה בתכנון מדיניות סביבתית.