"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא אוכלים כלום? זו לא אשמתכם!
מחקר חדש מצא שבניגוד למה שהנחנו במשך כל ההיסטוריה, העדפות האכילה שלנו לא בהכרח נובעות מהרגלים אישיים. האשמים הם ההורים – אבל לא בצורה שאתם חושבים
הקרב בין ברוקולי לבלוטות הטעם של הילד הוא מאבק עתיק יומין. צילום: Freepik

לא אוכלים כלום? זו לא אשמתכם!

מחקר חדש מצא שבניגוד למה שהנחנו במשך כל ההיסטוריה, העדפות האכילה שלנו לא בהכרח נובעות מהרגלים אישיים. האשמים הם ההורים – אבל לא בצורה שאתם חושבים

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

יש לכם ילד שלא מוכן לאכול ירקות, או אוכל רק שניצל ואורז? או אולי אתם כאלה? מחקר חדש מגלה: אין לכם סיבה להאשים את עצמכם – הבררנות באוכל היא בעיקר עניין גנטי. Claude מאכילה אותנו במידע החדש והטעים הזה.

מחקרשפורסם לפני כחודשיים בכתב העת Journal of Child Psychology & Psychiatryמצא שבררנות באוכל אינה "שלב חולף", כפי שחשבו בעבר. החוקרים גילו שהגנים אחראים ל-60% מההבדלים בבררנות אצל פעוטות בני 16 חודשים, ול-74% מהמקרים בקרב ילדים בגילי 3 עד 13.

החוקרים בדקו 2,402 זוגות תאומים – חלקם זהים, החולקים 100% מהגנים, וחלקם לא זהים, החולקים 50% מהגנים. ההבדלים בהרגלי האכילה בין סוגי התאומים אפשרו לחוקרים לקבוע את מידת ההשפעה של גנים לעומת סביבה. ההורים דיווחו על הרגלי האכילה של התאומים בגילי 16 חודשים, 3, 5, 7 ו-13. הממצאים הצביעו על כך ש-60%-84% מהבררנות מוסברת על ידי גורמים גנטיים, ורק כ-25% מהבררנות מושפעת מגורמים סביבתיים.

ד"ר זיינפ נאס, החוקרת הראשית במחקר, מדגישה: "המחקר שלנו מראה שבררנות באוכל אינה בהכרח 'רק שלב', אלא יכולה להיות תכונה מתמשכת".

מה זה אומר להורים?

1. זה לא באשמתכם– בררנות באוכל היא תכונה מולדת במידה רבה. הרגלי האכילה המשפחתיים משפיעים בעיקר בגיל צעיר מאוד.
2. יש מה לעשות- התערבות כגון חשיפה חוזרת למזונות שונים והצעת מגוון פירות וירקות באופן עקבי מועילה, במיוחד בגיל צעיר.
3. השפעות משתנות עם הגיל– בגיל הרך קיימת השפעה משפחתית חזקה, בגיל ההתבגרות השפעת החברים גוברת, וחוויות אישיות משפיעות גם הן יותר עם הגיל.

טיפים מעשיים להתמודדות

  • בגיל הרך (עד גיל 3):הציעו מגוון מזונות באופן עקבי, אכלו יחד כמשפחה, אל תכפו אכילה ושמרו על אווירה רגועה בארוחות.
  • בגיל הגן והיסודי:שתפו את הילדים בהכנת האוכל, תנו דוגמה אישית, הציבו גבולות ברורים אך גמישים והתמקדו באווירה חיובית סביב האוכל.
  • בגיל ההתבגרות:כבדו את העדפות המתבגר, עודדו עצמאות בבחירות תזונתיות, שמרו על דיאלוג פתוח והימנעו מביקורת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...