"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המכה החדשה בשוק העבודה: תופעת "משרות הרפאים"

אנשי מחלקות כוח אדם בארגונים רבים מודים כי הם מפרסמים מודעות דרושים ומזמינים מועמדים לראיונות ללא כל כוונה לקבל אף אחד מהם. למה הם עושים זאת?

,עודכן
0השמעה
ראיון עבודה. צילום: Midjourney

תופעה מטרידה הולכת ומתפשטת בשוק העבודה: "משרות רפאים" – משרות פיקטיביות, שמפורסמות ללא כוונה אמיתית לאייש אותן, תוך ניצול ציני של מחפשי עבודה תמימים. הבינה המלאכותית Claude – שאגב, אחרי שנה וחצי של שימוש אינטנסיבי ב"ישראל היום" עדיין לא גנבה פה את משרתו של אף כתב – מרחיבה על התופעה הפסולה.

לפיסקר שפורסם על ידי MyPerfectResume, כ-81% מ-753 המגייסים בחברות אמריקאיות שהשתתפו הודו כי פרסמו משרות רפאים, כאשר 41% מהם אף הוסיפו כי לפחות מחצית מהמשרות שהם מפרסמים הן פיקטיביות לחלוטין. במלים אחרות, חברות מוציאות מודעות על משרות פנויות, מקבלות קורות חיים ומזמנות מועמדים לראיונות – ללא כל כוונה להעסיק אף אחד מהם.

מדוע חברות עושות זאת? הסיבות מטרידות:מחקר של Resume Builderמצא כי 63% מהמנהלים ציינו כאחת הסיבות לכך את הצורך להרגיע עובדים קיימים ולגרום להם לחשוב שבקרוב העומס יירד, ו-62% ציינו כסיבה לפרקטיקה הזו ניסיון לגרום לעובדים להרגיש ברי החלפה. סיבות נוספות כוללות שמירה על נוכחות בלוחות דרושים בזמן הקפאת גיוסים, והערכת הקושי בהחלפת עובדים מסוימים.

לפיכתבה שפורסמה לאחרונה בעיתון סן פרנסיסקו גייט, הנחשב לאחד מכלי התקשורת המרכזיים בעמק הסיליקון, המצב מדאיג במיוחד לאור העובדה שכיום לא קיימת חקיקה האוסרת על פרסום משרות רפאים. הרשות הפדרלית למסחר (FTC) בארה"ב נמנעת מטיפול בסוגיה, למרות שמדובר בפרקטיקה שעשויה להיחשב כפרסום מטעה.

איירין נקסיקה, מגייסת בתחום הטכנולוגיה, אמרה לעיתון כי "בשוק העבודה של היום, מחפשי עבודה כבר משקיעים זמן רב במחקר והתאמת קורות חיים. הרעיון שהם צריכים להשקיע עוד מאמץ כדי לברר אם המשרה בכלל אמיתית מדכא אנשים, שנאלצים להמשיך להגיש מועמדות מסיבות כלכליות". בינתיים, על מחפשי העבודה להיות ערניים ולנסות לזהות משרות רפאים. למרבה הצער, נראה כי רבים ימשיכו לבזבז זמן בהגשת מועמדות למשרות שאינן קיימות באמת עד שיתקבלו חוקים, רגולציות או פרקטיקות שימנעו זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר