"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להורות מאוחרת יש יתרונות משמעותיים ודי הגיוניים

למקרה שזה לא היה ברור, כעת יש מחקר שמראה שככל שתביאו ילדים מאוחר יותר, כך תוכלו לתת להם חיים נוחים יותר. עם זאת, יש גם טיפים למי שלא רוצים לחכות יותר מדי איך להבטיח את עתיד המשפחה בלי קשר לגיל שבו מתחילים להגיע הילדים

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX.1

העיתוי של הוספת ילד למשפחה משפיע דרמטית על העושר שלנו. לא צריך להיות חוקר כדי לנחש זאת, אך שיתוף פעולה בין חוקרים מגרמניה ומנורווגיה,שיצא לאור בשבוע שעבר ב-Social Forces, הוכיח זאת, רק למקרה שהיה בכך ספק כלשהו. ביקשנו מ-Claude להסביר את המסקנות ולמה בעצם כן חשוב לחקור את התובנות הדי מובנות מאליהן.

החוקרים עקבו אחרי כמעט 48,000 נורבגים מגיל 40 עד 64, וגילו ממצאים חד-משמעיים על הקשר בין תזמון משפחתי לעושר: אנשים שהפכו להורים בגיל מאוחר יותר, או נשארו ללא ילדים, צברו בממוצע יותר עושר מאלו שהפכו להורים בגיל צעיר. ההבדל הכספי היה משמעותי – פער של כ-32,600 דולר בהון ברוטו וכמעט 36,000 דולר בהון נטו בין הקבוצות.

המחקר זיהה שישה דפוסים מובחנים של מסלולי חיים משפחתיים:

1. חסרי ילדים עם אובדן הורים מוקדם (5%)- אנשים שהוריהם נפטרו סביב גיל 45 התחילו עם הון נמוך, אך הציגו צמיחה משמעותית;
2. חסרי ילדים עם אובדן הורים מאוחר (6%)- אנשים שהוריהם נפטרו סביב גיל 59 הציגו את הצמיחה החזקה ביותר בהון בשנים המאוחרות;
3. הורים מאוחרים (18%)- אנשים שהפכו להורים בממוצע בגיל 28 ולסבים בגיל 60 שמרו על רמת הון גבוהה לאורך זמן;
4. הורים מוקדמים (20%)- אנשים שהפכו להורים בגיל 23 ולסבים בגיל 50 הראו ירידה בעמדות ההון לאורך זמן;
5. משפחות ארבע-דוריות (24%)- אנשים שהפכו להורים ולסבים בגילים צעירים מאוד (22 ו-48, בהתאמה) הציגו צבירת הון נמוכה יחסית.
6. הורים מאוחרים עם הורים מאריכי חיים (27%)- אנשים שהפכו להורים בגיל 28 ולסבים בגיל 60, והוריהם חיו עד גיל 60 לפחות, שמרו על עמדות ההון הגבוהות ביותר באופן עקבי.

מדוע הורות מאוחרת משתלמת כלכלית?

  • יסודות פיננסיים חזקים יותר:זמן רב יותר לבניית קריירה, הזדמנות להשקעות משמעותיות כמו דיור וצבירת חסכונות לפני ההוצאות המשפחתיות;
  • גמישות כלכלית:פחות מחויבויות כלכליות בשנות ה-20 המוקדמות, יכולת טובה יותר לנצל הזדמנויות השקעה וביטחון תעסוקתי גבוה יותר;
  • תזמון ירושות:קבלת ירושות בגיל מבוגר יותר מאפשרת השקעה חכמה יותר, ופחות לחץ להשתמש בירושה לצרכים מיידיים.

השלכות מעשיות

החוקרים מציעים לזוגות צעירים לשקול את ההיבטים הכלכליים בתכנון עיתוי ההורות, לנצל את השנים שלפני ההורות לבניית בסיס פיננסי איתן, להתחיל בתוכניות חיסכון מוקדם ככל האפשר ולהשקיע בפיתוח קריירה יציבה לפני הרחבת המשפחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר