"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לעכברים יש שיעור חשוב עבורנו במניעת סכסוכים מיותרים
עכברים משמשים עבורנו בעיקר כקרבנות לניסויים מדעיים שונים ומשונים – אך מתברר כי צפייה בהתנהגותם יכולה ללמד אותנו לקחים חשובים על התנהלות חברתית חכמה
שני עכברים נאבקים. צילום: מערכת feedy באמצעות Midjourney

לעכברים יש שיעור חשוב עבורנו במניעת סכסוכים מיותרים

עכברים משמשים עבורנו בעיקר כקרבנות לניסויים מדעיים שונים ומשונים – אך מתברר כי צפייה בהתנהגותם יכולה ללמד אותנו לקחים חשובים על התנהלות חברתית חכמה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אנשים, ובעיקר גברים, נוטים להסתבך במריבות והתנגשויות על כל שטות כמעט. כעת, מחקר חדש מראה איך עכברים פיתחו דרך מעניינת ואפילו אירונית להימנע מקרבות מיותרים. Claude מספרת לנו על המחקר שגילה שיש לנו מה ללמוד מעכברים מעבר להשפעתם של חומרים שונים על הגוף.

צוות חוקרים מאוניברסיטת דלאוור, בהובלת ד"ר ג'ושוע נוֹינוּבֶּל,פרסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי PLOS Biologyמחקר השופך אור חדש על עולמם החברתי המורכב של העכברים ועל הדרכים היצירתיות שהם מצאו כדי להתמודד עם מתחים וקונפליקטים.

החוקרים ערכו ניסוי: הם הכניסו שני זכרים ושתי נקבות לחלל משותף, וצילמו את התנהגותם במשך חמש שעות. במקום להסתמך על תצפיות אנושיות, הם השתמשו בבינה מלאכותית כדי לנתח את ההתנהגויות. הניתוח הממוחשב גילה שכאשר עכבר זכר מצא את עצמו במצב של איום מצד עכבר אגרסיבי יותר, הוא נטה לנקוט בטקטיקה מפתיעה: במקום להילחם או לברוח, הוא פשוט רץ לכיוון אחת הנקבות. מהלך זה שימש כמעין "תרגיל הסחה" חברתי: העכבר התוקפני, שבתחילה התכוון לתקוף, עקב אחרי הזכר ה"נמלט", אך כשהגיע לנקבה, תשומת לבו הוסטה. במקום להמשיך בעימות על הזכר האחר, הוא החל לתקשר עם הנקבה.

מה שמפתיע במיוחד הוא היעילות של השיטה הזו: בניגוד לטקטיקות אחרות של הימנעות, שלעתים רק דוחות את העימות, ה"הסחה הנשית" נראתה כפתרון יעיל יותר לטווח ארוך; לאחר השימוש בה, העכברים הזכרים נטו לשמור על מרחק זה מזה. העכבר האגרסיבי יותר המשיך לעתים קרובות לתקשר עם הנקבה, בעוד שהזכר השני היה חופשי להמשיך בדרכו ללא הטרדה נוספת.

כמו בני אדם, גם לעכברים יש מבנה חברתי מסובך, עם היררכיות ומתחים משלהם. בדרך כלל, בכל קבוצת עכברים יש זכר דומיננטי אחד, שנוטה להיות אגרסיבי יותר מהאחרים. מצב זה יוצר לא פעם עימותים בין הזכרים. ההתנהגות הזו של הזכרים האחרים ככל הנראה עוזרת לרכז את האגרסיות של "זכר האלפא" בהתרברבות בפני הנקבות במקום בקרבות עם הזכרים. עם זאת, יש לזה מחיר: העכברים המשתמשים בשיטה זו מאבדים הזדמנויות חשובות לתקשורת עם הנקבות, ובכך למעשה מורידים את סיכוייהם של עצמם לבנות זוג בטווח הארוך.

הבנת הדרכים הטבעיות שבהן בעלי חיים מפחיתים מתחים וקונפליקטים היא בעלת ערך רב גם עבורנו. אמנם, לא סביר שנתחיל ליישם ישירות את הטקטיקה הזו, אך העיקרון של הסטת תשומת הלב כדי לנטרל מצבים נפיצים הוא רעיון שיכול להיות שימושי גם עבורנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו