לא מכוניות ולא קורקינטים: זו הסכנה העיקרית ברחובות ערים

מחקר חדש שפורסם ברשת לקראת גיליון דצמבר 2024 של כתב העת Accident Analysis & Prevention טוען כי גורם הסיכון מספר אחת לשלומם של הולכי רגל בערים אינו נהגים פרועים או מחסומים על המדרכות, אלא הטלפונים החכמים שלנו. נעזרנו ב-Claude כדי להבין את הסיבה.

חוקרים מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה גילו הבדלים מטרידים בהתנהגות בין הולכי רגל השקועים במכשירים הניידים שלהם לבין אלה שנשארים ערניים לסביבתם. המחקר, שנערך בשני צמתים עמוסים במרכז ונקובר, השתמש בטכניקות ניתוח וידאו מתקדמות לבחינת התנהגות הולכי רגל ונהגים במקרי "כמעט תאונה".

הממצאים מציירים תמונה מדאיגה של השפעת ההתמכרות לסמארטפונים על בטיחותנו ברחובות העיר: הולכי רגל שדעתם מוסחת על ידי הטלפון נוטים ללכת לאט יותר, ולשמור על מרחק קטן יותר מכלי רכב; הם כמעט אינם מפנים את הדרך לתנועה מתקרבת; והם נוטים פחות לשנות את כיוון הליכתם, גם כשהם קרובים באופן מסוכן לכלי רכב.

התנהגות זו מצביעה על ירידה משמעותית במודעות לסביבה ויעילות ניווט מופחתת.

בסימולציות שנערכו במחקר, אינטראקציות עם הולכי רגל מוסחי-דעת הראו ירידה של 46.5% ברמות הבטיחות. המרחק הממוצע המינימלי בין הולכי רגל מוסחי דעת לכלי רכב היה קטן ב-30.2% לעומת הולכי רגל לא מוסחים. הולכי רגל מוסחי דעת נעו במהירויות שהיו איטיות ב-65.7% מעמיתיהם הלא מוסחים.

ד"ר טארק סייד, פרופסור להנדסה אזרחית ומומחה לבטיחות בתחבורה, אומר כי "ביכולתנו להתאים את התשתיות כדי להתמודד עם הסיכונים של הליכה בהיסח הדעת – למשל, התאמת מחזורי רמזורים במעברי חצייה או הוספת אותות קוליים להודיע להולכי רגל מתי לחצות" (נציין שבישראל כבר קיימים אותות כאלה ברוב הצמתים).

טלא אלשריף, סטודנטית לתואר מתקדם בהנדסה אזרחית, מוסיפה כי "מתכנני ערים יכולים להציג אזהרות ספציפיות להולכי רגל מוסחי דעת על ידי הטלפונים שלהם – אולי אפילו להציג התראות בטלפון הנייד שתמנענה שימוש בו בזמן חציית כביש".