"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסך המראה: הרשתות החברתית ודימוי הגוף שלנו

בעולם שבו טלפון חכם משמש כמראה, אנו לא רק בוחנים את עצמנו, אלא משווים למה שאנו רואים ברשתות החברתיות - גרסה מסוננת של המציאות • כל גלילה באינסטגרם או בטיקטוק מציגה לנו אינספור גופים "מושלמים", פנים ללא רבב וחיים טובים מהסרטים • הפער הזה שבין העולם הווירטואלי לאמיתי עלול לעורר רגשות קשים

,עודכן
0השמעה
כלי עצום שמשפיע על חיינו בדרכים רבות, ובמיוחד על דימוי הגוף וההתנהגויות הקשורות לו. מדיה חברתית. צילום: המחשה - מידג'רני

המדיה החברתית הפכה בשני עשורים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו, ויותר ויותר אנשים, במיוחד צעירים, משתמשים בה כדי לשתף חוויות, לעקוב אחרי מכרים, סתם אנשים וידוענים ולהשוות את עצמם לאחרים. אחת התופעות המדאיגות בהקשר הזה היא השפעת המדיה החברתית על דימוי הגוף והפרעות אכילה.

בעידן שבו מושג היופי מעוצב על ידי פילטרים ואידיאלים המאפיינים רק בודדים, השאלה איך המדיה החברתית תורמת לעיצוב תפיסות הגוף ומהם הסיכונים הכרוכים בכך? עדיין תלויה ועומדת.

@kyliejenner

all new khy coming 06/27 khy.com

♬ Dominic x Brazil Declan - iMi 💌

בעיית הגוף במדיה החברתית: השפעה ותופעות לוואי

השימוש במדיה החברתית, במיוחד באפליקציות מבוססות תמונות כמו אינסטגרם וטיקטוק, מגביר את התמקדות המשתמשים במראה החיצוני. אנשים רבים נחשפים לתמונות של ידוענים, משפיעני רשת ודוגמניות שמציגים גופים מושלמים הנראים כמו התגלמות האידיאל החברתי. אך במציאות, רוב התכנים הללו ערוכים בצורה מקצועית ומבוססים על שימוש בפילטרים ובתוכנות עריכה שמוחקים כל פגם.
כתוצאה מכך, אנשים רבים, ובעיקר צעירים, מפתחים דימוי גוף נמוך ומרגישים שהם אינם עומדים בסטנדרטים הבלתי אפשריים הללו. תחושות אלה עלולות להוביל להערכה עצמית ירודה, פגיעה בביטחון העצמי, ואף להתנהגות מסוכנת כמו דיאטות קיצוניות.

View this post on Instagram

A post shared by Eden Fines (@edenfines)

בין תמונות להפרעות: הקשר בין מדיה חברתית להפרעות אכילה

השוואה תמידית לאחרים במדיה החברתית מובילה פעמים רבות לתחושות חוסר שביעות רצון מגוף האדם, מה שיכול לגרור התנהגויות מזיקות הקשורות לאכילה. מחקרים שנעשו בנושא מצביעים על כך שישנו קשר ברור בין השימוש התכוף במדיה החברתית לבין התפתחות הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית.

אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא קידום תכנים המעודדים דיאטות בלתי בריאות או פעילות גופנית מופרזת, יחד עם הערצה לתפיסת גוף רזה ו"אידיאלי". ההשוואה המתמשכת לתמונות המתפרסמות באפליקציות כמו אינסטגרם, שבהן כל פרט משויף ומלוטש, יכולה להוביל לאובדן פרופורציות ולפיתוח עיוותים בהבנת דימוי הגוף.

@noahbeck

that we’d be dancing the whole d@mn time🤪😁

♬ Dance with Me Tonight - Olly Murs

לגלוש בתבונה: איך להתמודד עם לחצי המדיה החברתית?

האתגר המרכזי במאבק בהשפעות השליליות של המדיה החברתית הוא פיתוח גישה מודעת וברת קיימא כלפי התכנים שאנו נחשפים אליהם. הנה כמה דרכים שיכולות לסייע בהפחתת ההשפעה השלילית של המדיה החברתית על דימוי הגוף:

  • סינון תכנים: יש חשיבות למעקב אחרי חשבונות שמקדמים דימוי גוף חיובי ומאוזן, ולהימנע מחשיפה לחשבונות שמציגים אידיאלים בלתי מציאותיים.
  • מודעות עצמית: חשוב לפתח חשיבה ביקורתית כלפי התכנים ברשת ולהבין כי הרבה מהתמונות שאנו רואים אינן משקפות מציאות אמיתית.
  • מעורבות הורית: בקרב צעירים, יש חשיבות לכך שההורים ידריכו את ילדיהם כיצד להשתמש במדיה החברתית בצורה נכונה ולפתח דימוי גוף חיובי ובריא.

מעבר לכך, קבוצות תמיכה ברשת ובקהילות אמיתיות יכולות להוות מקום בו אנשים הסובלים מהפרעות אכילה או מדימוי גוף נמוך יכולים לשתף את חוויותיהם, לקבל תמיכה ולמצוא כלים לשיפור הדימוי העצמי שלהם.

לסיכום, המדיה החברתית היא כלי עצום שמשפיע על חיינו בדרכים רבות, ובמיוחד על דימוי הגוף וההתנהגויות הקשורות לו. כדי להתמודד עם הלחצים והאתגרים שהיא מציבה, עלינו לפתח מודעות ושימוש מושכל במדיה, ולהבין כי הגוף שלנו יפה כמו שהוא – ללא צורך להשוות לאחרים או להתאים לאידיאל בלתי אפשרי.


בהכנת הכתבה שימשו מקורות אלו אשר נמצאו בסיוע ChatGPT:

  1. Psychology Today: "Let's Talk Social Media, Body Image, and Eating Disorders" – דן בהשפעת המדיה החברתית על דימוי גוף והפרעות אכילה, ובוחן את הקשר הפסיכולוגי של השוואה חברתית באינטרנט.
  2. National Eating Disorders Association (NEDA): "The Impact of Social Media on Eating Disorders" – מאמר זה מסביר את הקשר בין השימוש במדיה החברתית לבין התפתחות הפרעות אכילה, ומדגיש את חשיבות ההתערבות וההדרכה במדיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר