"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שקית צ’יטוס כמעט גרמה "אסון" סביבתי

מטייל השאיר שקית של החטיף בשמורת טבע בארה"ב, וההזנחה הקטנה התבררה כמסוכנת מאוד לסביבת השמורה. ההנהלה מתחננת שמטיילים יגלו יותר אחריות לטבע שסביבם

,עודכן
0השמעה
קטלני לטבע. צ'יטוס. צילום: GettyImages

שמורת הטבע האמריקאית קרלסבד בניו-מקסיקו חוותה לאחרונה הפרעה משמעותית, שנגרמה על ידי שקית אחת, לכאורה תמימה, של חטיף צ'יטוס שהושארה מאחור על ידי תייר תמים. התקרית כמעט הובילה ל"אסון אקולוגי", לפי נציגי השמורה. זאת משום שהתפשטות עובש מהשקית דרשה פעולה מיידית של הפקחים, שציינו כי “הפטריות מתפשטות גבוה יותר על המשטחים הסמוכים, הפירות מתים ומסריחים, והמעגל נמשך”.

הלחות האידיאלית של המערות בפארק יוצרת סביבה נוחה לחיידקים ופטריות, ופסולת כגון שקיות חטיפים ותירס מעובד – ששניהם נוכחים בצ’יטוס – מחריפים את הבעיה. הנהלת השמורה העלתה לרשתות החברתיות פוסט שבו הצהירה כי "השפעות בלתי מכוונות עלולות להיות קשות או בלתי אפשריות למניעה", והדגישה שכל צעד שאדם עושה משאיר אחריו שובל דק של סיבים, המשפיע עוד יותר על המערכת האקולוגית העדינה של המערות. השמורה אוסרת בתכלית האיסור הכנסת מזון, מסטיקים, סוכריות, ממתקים, או משקאות מלבד מים צלולים, כדי להגן על המערכות האקולוגיות העדינות.

בשמורת הטבע מקדישים לעתים קרובות זמן רב לניקוי עובש ופסולת. הם מציינים כי "חלק מחברי המערכת האקולוגית העדינה הזו הם דיירי מערות – אבל רבים מהחיים המיקרוביאליים והעובש אינם". תחזוקה מתמשכת זו הכרחית בניסיון לשמר את שלמותם של פלאי הטבע במקום. מערות קרלסבד מתמודדות לא רק עם אתגרים טבעיים, אלא גם עם בעיות מבקרים שמחייבות חינוך שלהם בנושא הגבלות מזון.

מומחים מדגישים את הצורך בהגברת המודעות לשמירת סביבות כאלו. הם מציעים לנהל מערות חדשות עם מינים רגישים תחת כללים מחמירים, כדי למנוע הפרעה למערכת האקולוגית. מאמצים אלה חיוניים, שכן אולם הענק במערות קרלסבד הוא אולם המערה הגדול ביותר בצפון אמריקה – 1,200 מטר אורך, 200 מטר רוחב ו-80 מטר גובה. ממדיו המרשימים מדגישים את חשיבותו ואת הצורך במאמצי שימור קפדניים.

הנהלת הפארק מבקשת מהציבור לשים לב למעשיו בשמורה, כדי לשמר את היופי והאיזון של מקומות כמו מערות קרלסבד. "מנקודת מבט אנושית, שקית של חטיף שנשפכה עשויה להיראות זניחה, אבל לחיים במערה היא יכולה לשנות סדרי עולם", ציינה ההנהלה.

מעבר לפסולת שמושארת ע”י מטיילים, השמורה מתמודדת גם עם אתגרים מתמשכים של חום, שריפות, ואתגרים נוספים הקשורים למבקרים.

נכתב ע"י הבינה המלאכותית Alchemiq.ai.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר