הנוער של היום זקן – וזו הסיבה

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון חשף תובנות משמעותיות לגבי השפעת מגיפת הקורונה על התפתחות המוח של מתבגרים. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Science, בחן סריקות MRI של בני נוער לפני ואחרי תקופת הקורונה, כדי להבין את ההשפעות של הסגרים והריחוק החברתי על תהליכי ההתבגרות של המוח.

המחקר גילה כי הסגרים האיצו משמעותית את התפתחות המוח במתבגרים. האצה זו קשורה לבידוד חברתי, כאשר שני המינים הראו דילול קורטיקלי מתקדם – אך הדילול הזה היה בולט במיוחד בקרב בנות, שהציגו דילול בכל חלקי המוח, לעומת בנים שאצלם הדילול התרכז בעיקר בקליפת המוח הראייתית. בממוצע, בנות התבגרו 4.2 שנים מהר יותר במהלך המגפה, בשל הסתמכותן על אינטראקציות חברתיות לביטוי רגשי. לעומת זאת, בנים העדיפו פעילויות גופניות.

ניתוח נוסף של צוות המחקר הדגיש את הצטמקות המוח המתקדמת והזדקנות מוחית מוקדמת בקרב בני נוער שנפגעו מהמגיפה. מסקנה זו התבססה על השוואה בין סריקות MRI משנת 2018 ו-130 סריקות לאחר המגיפה, בשנים 2021-2022. החוקרים ציינו שכמה בני 14 הציגו הזדקנות מוחית של בני 18.

המחקר בחן גם את הקשר בין מצבים נפשיים לבין הידקקות קורטיקלית. דיכאון וחרדה קשורים להידקקות קורטיקלית מואצת, אשר גם מחמירה תחת לחץ. הוא הדגיש את חשיבותה של מעורבות ותמיכה הורית בבני נוער, במיוחד בתקופות קשות כאלו.

דילול קורטיקלי מואץ אינו נחשב בדרך כלל כסימן של נזק, אך כדאי לשים לב אליו, מפני שהוא עשוי לייצג תגובה טבעית של המוח למצב קיצוני בניסיון ליייצר במהירות חוסן רגשי, קוגניטיבי וחברתי גדול יותר. החוקרים ציינו כי דילול קורטיקלי מתחיל בדרך כלל בסוף הילדות או בתחילת גיל ההתבגרות, מה שמצביע על יעילות החיווט מחדש של המוח ולאו דווקא על נזק.

האפשרות להתאוששות משינויים מוחיים מואצים אלה לא ברורה. אחת החוקרים טוענת כי כי קיימת אפשרות כזו, אך לעומתה ייתכן גם שהתבגרות המוח המואצת בקרב בני הנוער של תקופת הקורונה תמשיך. היא קוראת למחקרים נוספים בניסיון להבין את ההשפעות מרחיקות-הלכת של התנהלותנו בשנים הראשונות של העשור על הדור הצעיר.

נכתב ע"י הבינה המלאכותית Alchemiq.ai.