"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם חומר הטעם המוכר בעולם באמת רעיל?

מונוסודיום גלוטמט נמצא בהמוני מוצרי מזון שנמכרים בכל חנות, למרות שכבר עשרות שנים נטען כי הוא מסוכן וגורם לבעיות בריאותיות שונות. האם יש בסיס מדעי לטענות הללו?

,עודכן
0השמעה
מסוכן? מנה אופיינית מלאה מונוסודיום גלוטמט. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Midjourney

מזה למעלה מחצי מאה, מונוסודיום גלוטמט – חומר טעם המשמש להוספת מליחות למזון מעובד – מהווה מושא לביקורת ואף פחד. אנשים רבים מאשימים אותו בכל מיני רעות חולות, החל מכאבי ראש, דרך בעיות עיכול ותחושת חום ועד גרימה לסרטן. אך האם לטענות הללו יש בסיס מדעי? ביקשנו מ-Claude להסביר לנו האם יש סיבה אמתית להימנע מצריכת מונוסודיום גלוטמט.

ההתנגדות למונוסודיום גלוטמט החלה בשנת 1968, כאשר ד"ר רוברט הוֹ מאן קְווֹק ממרילנד כתב מכתב למגזין New England Journal of Medicine. במכתב הוא תיאר תסמינים שחווה לאחר אכילת אוכל סיני, וכינה זאת "תסמונת המסעדה הסינית". קווק הציע שלושה גורמים אפשריים לתסמינים אלו, כאשר מונוסודיום גלוטמט היה אחד מהם. בעקבות המכתב, בין השנים 1968 ל-1969, נערכה סדרה של מחקרים שניסתה לבסס את "תסמונת המסעדה הסינית" כמצב רפואי הנגרם מחומר הטעם. אולם, בדיעבד נראה שמחקרים אלה היו לקויים מבחינה מתודולוגית, מוטים וחסרי אובייקטיביות.

התקשורת, מצידה, מיהרה להיאחז בסיפור. כלי תקשורת רבים פרסמו כותרות סנסציוניות שהגבירו את החשש ממונוסודיום גלוטמט. כתוצאה מכך, נוצר מעין "אפקט פלצבו הפוך" – כלומר, תסמינים שנובעים מעצם הציפייה הפסיכוסומטית של אנשים לחוות אותם, גם כאשר אין להם סיבה פיזיולוגית אמיתית.

אולם, כאשר בוחנים את הבסיס המדעי, התמונה שונה למדי: לפי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מונוסודיום גלוטמט בטוח לשימוש, על סמך מחקר בטיחות מקיף משנת 1995. המחקר מצא תסמינים קלים וקצרי-טווח בקרב אנשים על רגישויות מיוחדות ובצריכה מוגזמת של 3 גרם או יותר על בטן ריקה בלבד. חשוב לציין שמנה טיפוסית של מזון עם מונוסודיום גלוטמט מכילה פחות מחצי גרם – הרבה מתחת לסף זה, וכמובן ‘טובע’ ברכיבי מזון אחרים.

בסקירה עדכנית שפורסמה לאחרונה על ידי ד"ר פרד כהן, מומחה לכאבי ראש, נמצא כי רוב המחקרים שקשרו בין מונוסודיום גלוטמט לתופעות לוואי שליליות השתמשו במינונים גבוהים בהרבה מצריכה נורמלית. יתר על כן, מחקרים קליניים מדווחים על תוצאות סותרות לגבי הקשר בין החומר לבין כאבי ראש, ותפקידו בגרימת מיגרנות אינו ברור.

מעניין לציין שקיימת גם הטיה תרבותית בתפיסה של מונוסודיום גלוטמט; מזונות מהירים וחטיפים רבים מכילים אותו וזוכים בשל כך לספקנות. מצד שני, מזונות כמו עגבניות, פטריות וגבינת פרמזן מכילים מונוסודיום גלוטמט באופן טבעי, אך אף אחד אינו טוען שיש להימנע מצריכתם.

לכן, למרות שבנסיבות קיצוניות מאוד מונוסודיום גלוטמט עלול לגרום לכאבי ראש עבור אנשים מסוימים, בדומה למרכיבי מזון אחרים כגון אלכוהול או מוצרי חלב, אין הוכחה מדעית חזקה נגד צריכתו, ונראה שהחשש מפניו מבוסס יותר על היסטריה תקשורתית מאשר על עובדות מדעיות מוצקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר