לא משנה באיזה סגנון הורות בחרתם לגדל את ילדיכם, תמיד יהיו לחצים מסוימים שתטילו עליהם בנוגע להתפתחותם. בעוד שהגיל שבו ילדים אמורים להתחיל לזחול, ללכת ולדבר מתועד היטב במחקרים, המומחית להורות חשפה כי הציפיות הרגשיות שיש להורים מילדיהם לא תמיד מתאימות לגילם, והם דוחפים את הילדים להשיג דברים שמעבר ליכולתם בגילאים מסוימים.
"אלה כל הדברים שציפיתי מילדיי לעשות לפני שידעתי טוב יותר," חשפה ב-TikTok רייצ'ל רוג'רס, מומחית להורות ואמא, לפני שפירטה את חמשת הדברים שהיא הבחינה שגם אחרים מצפים מילדים מוקדם מדי בחייהם.
ציפייה שילדים מתחת לגיל שלוש ישתפו עם חבריהם. "זה לא הולך לקרות," אמרה רוג'רס בגלוי על הציפייה. היא הסבירה: "בני שנה נמצאים בשלב הצפייה במשחק, ובני שנתיים בשלב המשחק המקביל, ובשני השלבים האלה יש להם בועה.
"בסביבות גיל שלוש עד ארבע רואים אותם עוברים לשלב המשחק החברתי שבו הם יכולים לשתף אחד עם השני," היא הוסיפה.
ציפייה מילדים צעירים לשלוט בדחפים וברגשות שלהם. רוג'רס הסבירה כי שליטה רגשית ושליטה בדחפים הן מיומנויות מתקדמות ביותר, ורוב הילדים לא יוכלו לשלוט ברגשותיהם הגדולים עד גיל מבוגר יותר.
"המיומנות לא מבשילה במלואה במוח עד שהילד נמצא באמצע-סוף שנות העשרים לחייו," אמרה רוג'רס.
ציפייה מילדים מתחת לגיל שמונה להרגיע את עצמם. בדומה לנקודה הקודמת שלה, רוג'רס ציינה כי ציפייה מילדים מתחת לגיל שמונה לא רק לשלוט ברגשותיהם אלא גם להבין ולהתאושש מהם אינה מתאימה לגילם.
"ילדים מתחת לגיל שמונה זקוקים לוויסות בסיוע של מבוגר רגוע שיכול לעזור להם ללמוד איך לנהל את רגשותיהם בעצמם," היא אמרה. "ואם לא ניתן להם את זה, אנחנו מעכבים את ההתפתחות הרגשית שלהם."
ציפייה מילדים מתחת לגיל 5 לחשוב בהיגיון ובאופן סביר. "כאשר אתם מנסים להפעיל היגיון עם ילד בן ארבע ושואלים אותו למה הוא עשה משהו, והוא יגיד 'אני לא יודע', הוא באמת לא יודע," היא הסבירה.
היא הוסיפה, "ההחלטה לעשות את הדבר לא נעשתה מתוך היגיון וחשיבה. הם לא חשבו על זה; הם פשוט הגיבו באופן דחוף ורגשי." הורים לא יכולים לצפות מילדים לעשות זאת כראוי עד שהאונה הקדמית, האזור במוח שאחראי על קבלת החלטות רציונליות, תתפתח במלואה - וזה לא יקרה עד גיל 25!

![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)