"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך רבי נחמן מברסלב הבריח את נפוליאון מעכו?

לפני שעלה לשלטון, הנהיג המצביא הדגול את צבאו במסע לכיבוש ארץ ישראל. לאחר שהצליח לכבוש את רוב המדינה, הוא נתקל בעיר אחת שנהנתה מיותר הגנות מכפי שציפה

,עודכן
0השמעה
חוואקין פיניקס כנפוליאון. בעכו חיכתה לו הפתעה. צילום: יח"צ

לפני 225 שנה קרה אירוע חריג למדי: נפוליאון בונפארטה, אחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה, סיים את מסעו הצבאי האחרון בארץ ישראל בכישלון חרוץ, שהיה אחד הגדולים בקריירה הצבאית ההיסטורית שלו. נעזרנו ב-Claude וב-ChatGPT כדי להסביר מה קרה שם ואיך זה קשור לרבי נחמן מברסלב.

בפברואר 1799 פלש נפוליאון לארץ ישראל בראש צבא צרפתי, כחלק ממבצע צבאי להעברת השליטה על ארץ הקודש מידי העות'מאנים והבריטים. הוא כבש את עזה, יפו, רמלה, לוד ונצרת ללא התנגדות משמעותית. אולם כאשר הגיע לעכו, ב-20 במרץ, הוא נתקל בהתנגדות נחושה מצד התושבים המקומיים והלוחמים משתי המעצמות היריבות שהגנו על העיר העתיקה. הוא צר על העיר במשך 54 ימים, בניסיון להתיש את אנשיה ולהכניעם, כפי שעשה ביפו.

מה שהוא לא היה מוכן לקראתו היה התמודדות מול מצביאים מתוחכמים לא פחות ממנו, ואולי גם קמצוץ של סיעתא דשמיא (עזרה "מגבוה"): הנרי סידני סמית', אדמירל בריטי עם צי של 10 ספינות אספקה שהספיק להיכנס לעיר לפני המצור והביא עמו את אנטואן דה פיליפו, עמית לשעבר של נפוליאון שערק בשל נאמנותו לשושלות המלוכה שנפוליאון לא היה מבניהן, ושניהם יחד ייעצו וסייעו לאחמד פאשה אל-ג'זאר, המושל העות'מאני של צפון ארץ ישראל. בנוסף, באותו זמן שהה בעיר רבי נחמן מברסלב, מה שלפי חסידיו הוסיף להגנת העיר גם את א-לוהים עצמו.

שלישיית המצביאים – העות'מאני, הבריטי והצרפתי – הצליחה להחזיק את לוחמי העיר נחושים ועקשנים, ואף להכין לנפוליאון הפתעה בדמות חומה שנייה שהוסתרה מאחורי החומה המקורית של העיר, כך שגם לאחר 54 ימי מצור, כשחיילי נפוליאון הצליחו סוף סוף לפרוץ את החומה הראשית, הם נתקלו בחומה המשנית ונסוגו לאחור בייאוש.

הנסיגה הזו לא הייתה רק נסיגה טקטית, אלא רגע מכריע, שסימן את ניפוץ שאיפותיו של נפוליאון במזרח התיכון. הכישלון אילץ אותו לזנוח את תוכניותיו לכיבושים נוספים באזור, ובסופו של דבר תרם להחלטתו לחזור לצרפת בלי לקחת את ארץ ישראל מידי הבריטים והעות'מנים בעלי הברית.

מצד שני, הנסיגה הזו לא היתה סופו של נפוליאון, שלמרות הכישלון זכה למוניטין של מצביא אגדי, חזר לצרפת עטור תהילה ועלה לשלטון חודשים ספורים לאחר מכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר