"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בירה בת 450 חשפה עובדות מדהימות על המשקה הנצחי

צמד חוקרים ניסו לשחזר בירה מהמאה ה-16 כדי לגלות מה ההבדלים בינה לבין הבירות הנפוצות כיום. התוצאות ניפצו כמה מיתוסים נפוצים בקשר למקורות הבירה

,עודכן
0השמעה
אירי ג'ינג'י מהמאה ה-16 מחזיק כוס בירה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

סוזן סלאבין וצ’ארלי טאברנר (לא המצאנו את השם הזה, נשבעים בבירה של גינס) הם צמד חוקרים בטריניטי קולג’ בדאבלין, העיר שבה המשפט "מה חשבתם שייצא, קולה?” מצחיק כי מה שאמור לצאת מהברז הוא בירה. לאחרונה הם חשפו, באמצעות מחקר ששילב דיסציפלינות שונות כמו היסטוריה, ארכיאולוגיה ומיקרוביולוגיה, חמש עובדות מפתיעות על המשקה האלכוהולי לאחר ששחזרו מתכון לבירה משנת 1574 – כלומר לפני 450 שנה. נעזרנו ב-Claude כדי לסכם אותן:

1. לא, שתיית בירה אינה חלופה למים מזוהמים בברזים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, צריכת בירה לא הונעה על ידי מחסור במים ראויים לשתייה. למעשה, מבשלות הבירה דרשו גישה מתמדת למקורות מים מתוקים. התפיסה של מים כ"לא בריאים" נבעה מתיאוריות רפואיות עתיקות יומין אודות שמירה על "חֵלֶט" (לחות פנים-גופית) – מים נחשבו לחלט קר שגורם לשינויים בעיכול, לעומת בירה שהיא חלט חם ומנחם.

2. לא שֵׁכָר – שָׂכָר!
בירה סופקה לעובדים כתשלום חלקי על עבודתם. באתרים כמו טירת דבלין, משרתים יכלו לקבל יותר מ-2,700 קלוריות ליום רק ממנות בירה – מעבר למה שקיבלו מלחם. עובדי בניין היו "משתכרים" (בשני הכתיבים האפשריים) 5-15 ליטר מדי יום!

3. מרכיבים ישנים שנעשו לטעמים מובהקים
הבירות של פעם השתמשו אמנם באותם רכיבים בסיסיים שבהם אנו משתמשים היום – אך שיטות הגידול של הדגנים אז הובילו לכך שהם היו בעלי תכונות שונות למדי מאלה שאנחנו משתמשים בהם כיום. לכן, טעמי הבירה כיום אינם זהים לאלו של הבירות מאמצע האלף הקודם.

4. מבשלות דרשו כישורים אבודים
ללא ציוד חדיש, הכנת הבירה לפני המהפיכה התעשייתית דרשה ידע קפדני ומגע אנושי מיומן, שכיום כבר אינם מנת חלקנו. החוקרים נאבקו למצוא אנשים ששולטים באומנות כמו ייצור חביות ועיבוד נחושת, הדרושים כדי לשחזר כראוי שיטות מהמאה ה-16.

5. בירה היתה חזקה יותר
בעוד שהיסטוריונים הניחו זמן רב שאנשים פשוטים שתו "בירה קלה" עם אחוז אלכוהול נמוך (כ-2%), המחקר גילה שהבירות ה’סתמיות’ יכלו להגיע ל-5% - יותר מהממוצע כיום. משמעות הדבר היא ששכרון חושים היה כנראה מצב נפוץ למדי בקרב עובדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר