"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים טוענים: אין באמת הבדל בין גברים לנשים

מחקר חדש טוען שבניגוד לכל הטענות הוותיקות, המין המולד אינו גורם להבדלים משמעותיים במבנה או בתפקוד המוח בגילים צעירים – עד שמגיעה ההסללה

,עודכן
0השמעה
יכול להיות שאין ביניהם הבדל? ילדה וילד. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

מחקר חדש מאוניברסיטת דרום קליפורניה מעמיד בסימן שאלה את האמונה ארוכת השנים כי מוחות ‘גבריים’ ומוחות ‘נשיים’ מחווטים באופן שונה. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Human Brain Mapping, מצביעים על כך שההבדלים בין המינים במבנה המוח בגיל ההתבגרות המוקדמים הם זניחים, ואינם מצדיקים את ההגדרות השונות שהולבשו עליהם. נעזרנו ב-Claude כדי להרחיב.

המחקר, בהובלת קארינה טוֹרְגֶרְסוֹן, בדק סריקות מוח של למעלה מ-7,000 ילדים בגילי 9 עד 11, מה שהפך אותו לניתוח הדמיית המוח הגדול ביותר עד כה שבחן מגוון מין ומגדר בהתפתחות המוח. באמצעות שיטות חדשניות, החוקרים בחנו ארבעה מדדים מרכזיים של מבנה המוח: נפחים תת-קליפתיים, עובי קליפת המוח, דפוסי גירינג ומיקרו-מבנה של חומר לבן.

הממצאים, כאמור, היו מטלטלים: בעוד שמין ביולוגי נקשר לרוב ההבדלים במדדים מסוימים במוח, היקף ההשפעות הללו היו קטנים ביותר בכל המדדים. הגיוון המגדרי עצמו לא ניבא באופן משמעותי את מבנה המוח בכל אזור מוחי לאחר התייחסות למין.

"מידות ההשפעה של הבדלי המינים הללו היו באופן אוניברסלי קטנים עד זניחים", אמרה טורגרסון. "זה מצביע על כך שמין אחראי למעט מאוד מהשונות הנוירו-אנטומית שנראתה במוחות של מתבגרים מוקדמים".

ההשלכות מאתגרות את הנרטיבים של הבדלים מולדים המפרידים בין ‘מוח זכרי’ ל’מוח נקבי’. הם מצביעים על התפתחות המוח כתהליך מורכב שמעוצב על ידי מספר רב של גורמים מעבר לנורמות המין והמגדר. באופן מכריע, המחקר השתמש במדד מתמשך של "מגדר-רגשי", ולא בסיווג בינארי של זכר/נקבה, מה שמאפשר לכידה ניואנסית יותר של זהויות מגדריות. הוא השתמש בהדמיה עצבית מתקדמת ובמודלים סטטיסטיים מתוך מערך נתונים לאומי גדול על התפתחות המוח של מתבגרים. על ידי ניפוץ דטרמיניזם ביולוגי פשטני, המחקר פותח נקודות מבט חדשות על האופן שבו מוחות גדלים ומשתנים במהלך ההתפתחות, ומדגיש שכל מוחות האדם, ללא הבדל מין או מגדר, מתחילים את דרכם כדומים יותר ממה שחשבנו בעבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר