"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא רק זאבים: גם דגים ‘מייללים’ אל הירח
אור הירח שולט לא רק על התנהגותם של זאבים וטורפים אחרים, אלא אפילו של דגים מתחת לפני הים, כך גילו שלושה חוקרים בסוכנויות בטחוניות אמריקאיות
דג זהב 'מיילל' אל הירח מתוך אקווריום. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Leonardo.Ai

לא רק זאבים: גם דגים ‘מייללים’ אל הירח

אור הירח שולט לא רק על התנהגותם של זאבים וטורפים אחרים, אלא אפילו של דגים מתחת לפני הים, כך גילו שלושה חוקרים בסוכנויות בטחוניות אמריקאיות

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים חשפו ראיות לכך שבשוניות אלמוגים מתקיים מעין אפקט של קריאה לירח, המזכיר עד כמה עולם החי מגיב להחזרת האור מבן הלוויה הגלקטי שלנו. נעזרנו ב-Claude כדי להביא את הפרטים.

שלישיית החוקרים ממרכז הלוחמה התת-ימי של חיל הים האמריקאי והסוכנות האמריקאית לפרויקטי מחקר מתקדמים (ARPA) פרסו מיקרופונים תת-מימיים מול חופי הוואי, וזיהו שינויים ברורים בחתימות האקוסטיות של השוניות בהתאם למחזור הירח: כשהירח זרח, נפלטו מהשוניות יותר צלילים בתדרים גבוהים ופחות צלילים בתדרים נמוכים יותר. ההיפך התרחש לאחר שקיעת הירח, כשחזרה החשיכה.

החוקרים מציעים כי השינויים הללו נובעים ככל הנראה מסנכרון בהתנהגות בין שלל היצורים בשוניות – מדגים ועד חסרי חוליות – המגיבים לרמות אור הירח המשתנות. מדובר בדוגמה שלא היתה מוכרת עד כה לכך שאלמוגים והמערכות האקולוגיות סביבם מציגים מקצבים ביולוגיים מחזוריים המווסתים על ידי אור הירח.

הממצאים לא רק חושפים פן מסקרן בדינמיקה של מערכות אקולוגיות בשוניות אלמוגים, אלא יכולים לעזור לעצב מאמצים לנטר ולהגן על סביבות ימיות שבריריות אלו; עליית טמפרטורות וחומציות האוקיינוסים מציבה איומים קשים, מה שהופך את הבנת הניואנסים של הפעילויות והאתגרים של אוכלוסיות השוניות לקריטית.

מחקרים קודמים זיהו תנודות בצלילי השוניות בין יום ללילה, כמו גם את עצם הרעיון שניתן לקבוע את ‘בריאותן’ של השוניות לפי כמות הרעש שנפלט בסביבתן, המייצג את כמות הדגים ובעלי החיים הימיים שהן תומכות בהם. כעת, מאמינים החוקרים כי ניתוח הרעשים הללו עשוי ללמד על התנהגויות שונות של בעלי חיים בסביבת שוניות – החל מהכמות שלהם, דרך מידע על דפוסי האכלה ועד זיהוי של דפוסי רבייה לפי אותם קולות משתנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...