"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא מצליחים לרזות? תפסיקו להוסיף מלח לאוכל

מלח לא בריא – את זה כולנו יודעים. תופעת הלוואי המוכרת ביותר שלו היא לחץ דם גבוה, אבל היא ממש לא היחידה: הוא מעלה את הסיכויים לליקויים בריאותיים רבים, ביניהם גם השמנה

,עודכן
0השמעה
אדם לכוד בתוך מלחייה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

מלח ידוע מאז ימי קדם בזכות יכולתו לשמר ולשפר מזון – אבל בימינו, כמות הנתרן (החומר המהווה מחצית מהרכבו של המלח) במזון מעובד מובילה לצריכה מוגזמת שגובה מאיתנו מחיר בריאותי מר. להלן נביא, עם קצת עזרה מ-Claude, את הסיבות העיקריות לעקוב אחר צריכת המלח ואף לנסות להימנע ממנו:

לחץ דם גבוה
החשש העיקרי והמוכר ביותר מעודף נתרן בתזונה הוא סיכון מוגבר ליתר לחץ דם. נתרן מושך מים לתוך כלי הדם, מגדיל את הנפח והלחצים, וזה בתורו מגביר את הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ומחלות כליות. מעבר להגדלת נפחי הנוזלים, מחקר חדש מצביע על כך שצריכת מלח גבוהה עשויה להעלות את לחץ הדם על ידי הפחתת רמות של חיידקי מעיים בריאים, המייצרים מטבוליטים מרגיעים בכלי הדם.

עלייה במשקל
מלח אינו מכיל קלוריות – אך כן משפיע על המשקל. מחקרים רבים קושרים צריכת נתרן גבוהה לסיכון גבוה יותר להשמנה. טיב הקשר לא לגמרי ברור, אך ההסברים הנפוצים כוללים הגברה של התשוקה למזונות מלוחים-מתוקים רבי קלוריות, פגיעה בהורמוני המעי המווסתים את חילוף החומרים, והגברת ספיגת פרוקטוז. ניתוח אחד העריך כל עלייה של גרם אחד בצריכה היומית של נתרן בעלייה של 15% בסיכון להשמנה. תזונה מעובדת במיוחד, עם 1.2 גרם מיותרים של נתרן, נמצאה כגורם לעלייה של כ-2 ק"ג מיותרים תוך שבועיים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

סיכון לסרטן
עודף מלח עשוי להגדיל את הסיכון לפתח סרטן קיבה, על ידי פגיעה ישירה ברירית הקיבה. הדבר עשוי גם להעלות את הסיכונים לסוגי סרטן אחרים, על ידי גרימת דלקת כרונית בדרגה נמוכה ולחץ חמצוני.

סיכונים אחרים
צריכת נתרן גבוהה נקשרה עם סיכונים מוגברים לאוסטאופורוזיס, אבנים בכליות, מחלת מנייר (ורטיגו), ואפילו ירידה קוגניטיבית ודמנציה. עדיין נדרשות ראיות נוספות לחלק מהקשרים הללו, אך הם מטרידים דיים כדי לשמש תמרור אזהרה.

לאור כל זאת, נשאלת השאלה כמה מלח כן מומלץ לצרוך. התשובה היא שעבור מבוגרים בריאים, מומלץ לשמור על צריכת נתרן של מתחת ל-2,300 מ"ג ליום (בסביבות כפית אחת של מלח). בארה"ב ההנחיות מחמירות אף יותר – 1,500 מ"ג – לפחות עבור מבוגרים מגיל העמידה ומעלה או בעלי יתר לחץ דם. למרבה הצער, צריכת הנתרן העולמית הממוצעת כמעט כפולה מההמלצות הללו – בסביבות 4,300 מ"ג ליום, בעיקר ממזונות מעובדים. אבותינו הציידים-לקטים צרכו מעט מאוד מלח. רק בשלב מאוחר יחסית התרגלו בלוטות הטעם שלנו לנוכחותו בכל מקום – בחטיפים, לחמים, תבלינים ועוד.

כדי להפחית את צריכת הנתרן בצורה נבונה, הגבילו את צריכת המזונות המלוחים המעובדים-מאוד ונסו לאכול פחות מחוץ לבית, כדי לשלוט בכמות המלח באוכל שלכם. רצוי לאכול פירות וירקות טריים, שעועית ודגנים מלאים. נסו לצרוך יותר אשלגן, כדי לסייע באיזון רמות הנתרן. חסר לכם טעם באוכל? אל תמהרו לוותר. תנו לבלוטות הטעם שלכם זמן להסתגל לפחות מלח באוכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר