על טעם ועל ריח: הפתרון המושלם לבעלי החיים שמזיקים לחקלאות

יונקים צמחוניים גורמים לנזק אקולוגי וחקלאי של מיליארדי דולרים מדי שנה, וברחבי העולם מנסים להבין איך אפשר למנוע מבעלי החיים להשמיד יבול חקלאי יקר ערך בלי להשמיד את בעלי החיים עצמם, ובלי להקיף שטחי חקלאות עצומים בגדרות יקרות ולא תמיד יעילות. כעת, הצליחו מדענים למצוא פתרון יצירתי – ‘הסוואה’ כימית של צמחים באמצעות ריחות שמרחיקים את היונקים הצמחוניים.

מחקר חדש מאוניברסיטת סידני, שפורסם בכתב העת Nature Ecology & Evolution, התמקד בוולבי (מעין קנגורו קטן) המכרסם שתילי אקליפטוס באוסטרליה – אבל הרעיון יכול לחול על צבאים, פילים, או כל בעל חיים צמחונוי המונחה בעיקר על ידי חוש הריח.

על ידי ניתוח תרכובות כימיות הנפלטות על ידי בורוניה – שיח מקומי שהוולבי לא אוהב – הצוות שיכפל את מולקולות הריח העיקריות, ומיקם אותן סביב שתילי אקליפטוס, כדי להסוות את הריח המושך בכזה שדוחה את הוולבי. התוצאות היו מדהימות וחד משמעיות: הריח המלאכותי הקטין פי 20 את הסיכוי של האקליפטוסים להיאכל בהשוואה לעצים שלא היו מוגנים באותה שיטה. הריח המלאכותי המטעה עובד בדיוק באותה יעילות כמו שתילת שיחי בורוניה אמיתיים ובלתי אכילים סביב העצים – אבל יותר יעיל מבחינה חקלאית, מפני שמולקולות ריח המיוצרות במעבדה לא דורשות השקיה, בניגוד לשיחים אמתיים.

"זה דוחה בעדינות אוכלי עשב בעייתיים הרחק מאזורים שאנחנו לא רוצים שהם יהיו בהם", מסביר המחבר הראשי של המחקר, פטריק פינרטי. "ככלי ניהול להגנה על צמחים ‘טעימים’, הטכניקה שלנו מציעה יתרונות רבים", אומר פינרטי, כאשר הוא משווה את הריח המלאכותי מול השימוש המסורתי בשמן צ’ילי, שבעלי חיים הצליחו להתרגל אליו במהירות.

החוקרים מציינים כי הטקטיקה החדשה יעילה לא רק לשימור יבול המיועד לשימוש אנושי מפני חיות בר, אלא גם לייעור מחדש של אזורים שבהם עד כה קשה היה להגדיל את כמות הצמחייה משום שהיא נאכלה במהירות על ידי בעלי החיים המקומיים.